ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
לפעמים אנחנו מתרגלים למצב הנוכחי שבו יש לנו מדינה עצמאית. כמעט אלפיים שנה חלמו יהודים והשתוקקו להגיע למצב שבו אנחנו נמצאים היום. "להיות עם חופשי בארצנו". במשך דורות רבים יהודים היו כפופים לקיסר, לסולטאן, למלך או לסתם פריץ. מדינה יהודית עצמאית הייתה חלום רחוק ולא מציאותי. "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" הייתה רק משאלת לב ותפילה.
הרמב"ם, בפתיחתו להלכות חנוכה, מדגיש שבעקבות ניצחון החשמונאים " חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה". בדברים אלה מדגיש הרמב"ם שההישג הצבאי של החשמונאים לא היה רק רוחני-דתי. זה היה גם הישג לאומי. אלפיים שנות גלות העם היהודי קיים מצוות. אבל חלקים מהעם היהודי שכחו שלהיות יהודי זה לא רק להיות דתי. להיות יהודי זה גם לחזור ולהקים מדינה, לנהל חיים של עם ולא של יחידים שמפוזרים בגלות. תשועת העם הייתה החזרת המצב הלאומי המתוקן . לא עוד עבדים ונתינים המשועבדים לממלכה זרה, אלא עם עצמאי המנהל את חייו כרצונו. "וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה" .
הלכה- היכן מדליקים נרות בבית משותף?
הגמרא במסכת שבת אומרת: "נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ".
בבית צמוד קרקע, שעליו דיברה הגמרא, ישנם שני יתרונות להדלקה בפתח הבית: א. פרסום הנס לעוברים ברחוב; ב. החנוכייה ניצבת משמאל לדלת, והמזוזה מימינה, וכך האדם מוקף במצוות.
בבית משותף יש להתלבט היכן להדליק: האם בפתח הדירה הפונה לחדר המדרגות, או בחלון הפונה לרחוב?
על ידי ההדלקה בפתח הבית יהיה האדם מוקף במצוות, אך פרסום הנס יהיה מצומצם (רק לדיירי הבניין). לעומת זאת בהדלקה בחלון יהיה פרסום הנס מרובה, אך האדם לא יהיה מוקף במצוות. האם נעדיף את ההדלקה בפתח או את פרסום הנס ? מה משמעותי יותר?
הרב משה פיינשטיין פוסק שכאשר אי אפשר לקיים את שתי הדרישות – פרסום הנס עדיף מפתח הבית, מכיוון שהוא עיקר המצווה. לכן למעשה, אדם הגר בבית משותף ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים שממנו יוכלו לראות את החנוכייה כמה שיותר אנשים. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- "ובן אדם יתאמץ בך..."
"צר לי אדוני, אנחנו סוגרים בדיוק בשעה חמש. ועכשיו – חמש".
"אבל אין לך מושג כמה התאמצתי להגיע לכאן, נסעתי שלוש שעות ו..."
"אני מאוד מעריך את המאמץ, אך לצערי לא אוכל לעזור לך. שלום..."
***
בעולם הזה מה שתופס זה התכל'ס. מה שיוצא בפועל. בעולם האמת, המדדים הם אחרים. השכר שהאדם מקבל הוא על פי המידה שבה הוא התאמץ כדי לעשות מה שנדרש ממנו. ה' מתייחס למאמץ, ולא רק לתוצאות.
בעצם המאמץ ישנה אמירה גדולה ומשמעותית: אני לא מוותר. אני אמשיך, וגם אם אכשל לא אפסיק להתאמץ. כש'נכנסים לראש' הזה, מתחשבנים פחות על חשבונות כמו: "הרי גם ככה אין סיכוי".
התפקיד שלנו הוא להיות אחראים על ההשתדלות, ולא על התוצאות. בעיקר משום שהתוצאות לא תמיד בידינו. מה שכן נמצא בידינו הוא היכולת להתאמץ, להשתדל.
במבט הזה אפשר להסתכל גם על מלחמת המכבים ביוונים. ברור שבמהדורות החדשות בתקופתם ניבאו כולם שחורות למכבים ההזויים. הרי מה ההיגיון שבלצאת עם קומץ לוחמים מול צבא אדיר ומיומן כמו הצבא היווני?
אך נראה שגם המכבים ידעו שיש להתמקד במאמץ ולא בתוצאות. הם שאלו את עצמם "מה אנחנו צריכים לעשות כעת?", ולא – "מה יהיו התוצאות?".
את הכלל הזה אפשר ללמוד גם מאחת מהלכות חנוכה. מובא בהלכה הכלל ש" כבתה – אין זקוק לה ", כלומר, עלינו מוטלת רק הדלקת הנר. אם כבה – איננו חייבים להדליקו שנית. בהלכה זו מופיע שוב העיקרון של ההשתדלות ללא התלות בתוצאות. תפקיד ההדלקה מוטל עלינו. מה שיעלה בגורל הנר שהדלקנו – הוא כבר מחוץ לאחריותנו.
בתוך עולם מושגים כזה, שבו ההשתדלות היא העיקר, הרצון הטוב מקבל משמעות עצומה. בדרך כלל אנחנו נוטים לזלזל ברצון שלא מגיע לתוצאות. דרך חג החנוכה כוח הרצון, המאמץ וההשתדלות מקבלים מקום מרכזי וחשוב. לכן: לא נתייאש, ולא נוותר מראש, גם כשאומרים לנו שאין לנו סיכוי . למה? כי הסיכויים וההערכות הם לא התפקיד שלנו. התפקיד שלנו הוא לעשות, "וה' יעשה הטוב בעיניו".
שאלה: האם אנחנו מסוגלים להעריך מאמץ של מישהו אחר, גם אם הוא לא הביא לתוצאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












