ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
הנפש הוא כינוי למה שמשותף לאדם ולבהמה (ולכך מכונה גם "הנפש הבהמית"), וכדברי רבי חיים מוואלאז'ין:
"כי המעשה הוא מבחינת הנפש כמו שכתוב "והנפש אשר תעשה"
"הנפשות העושות" והרבה כיוצא. כי הדם הוא הנפש שהנפש שורה ומתלבש בדם האדם"
אמנם גם בנפשות יש איכויות שונות, אולם באופן כללי ניתן לומר שהנפש היא מקום משכן היצרים הבסיסיים של הקיום, הן היצרים הנדרשים לקיום פיזי כגון תאוות האכילה, והן היצרים הנדרשים לשכלול החיים ולמלחמת קיומם כגון יצר הכבוד. הצד השווה בכל ענייני הנפש הוא שיש בהם נטיה כוללת להגדלת, שמירת והעצמת ה"אני" הפרטי האגואיסטי. עם זאת תפקיד חשוב ישנו לנטיה זו שבלעדיה היה העולם נחרב לחלוטין שכן לא היתה שום מוטיבציה לחיים נורמליים.
למעלה מן הנפש ישנה הרוח . שאת מהותה הסביר רבי חיים מוואלאז'ין:
"והדבור הוא מבחינת הרוח כמו שכתוב (שמואל ב כ''ג) "רוח ה' דבר בי" "וברוח שפתיו" (ישעיה י''א) וכמו שתרגם אונקלוס על פסוק (בראשית ב') ויהי האדם לנפש חיה. לרוח ממללא"
יכולת הדיבור היא הרוח. הדיבור הוא המסוגלות להגדיר דברים ולסדר אותם, לחשבו בצורה מושגית. האדם נקרא "מדבר" מאחר והדיבור הוא הנותן לאדם את היכולת לחשוב על דברים לא בצורה החוויתית הישירה אלא בצורה מופשטת. משום כך הרוח מתבטאת בחשיבה הביקורתית והאובייקטיבית, בניגוד לנפש שעניינה הסובייקט, וממילא היא אגואיסטית, הרוח עניינה החשיבה והשכל וממילא היא נוהגת לפי קנה מידה של אמת. הרוח היא משותפת לכל בני האדם, יהודים וגויים כאחד. גם מגוי אנו דורשים לשפוט את עצמו ואת מעשיו ביושר, ולנהוג על פי האמת .
למעלה מן הנפש שהיא משותפת כאמור לכל בעלי החיים ולאדם, ולמעלה מן הרוח המשותפת לכל בני האדם - ישנה הנשמה . ובדברי רבי חיים מווואלאז'ין:
"ומה שכתבו בזוהר והמקובלים ז''ל שבחינת הנשמה משכנה במוח האדם. כוונתם ז''ל על הנצוצי זיו אורה המשכלת מוחו ושכלו. לא עצמותה ממש"
הסיבה לכך היא כיוון שעצם הנשמה היא דביקות באינסוף ממש ואינה נתפסת, כן היא "חתיכת אינסוף" הנשמה היא ייחודית לעם ישראל. הנשמה היא חלק אלוה ממעל היא כביכול(!) השוכנת בתוך כל יהודי. הדרך שבה היא מופיעה באדם היא בהשתוקקות גדולה המצויה עמוק בתוך נפשו של יהודי ולפעמים אף פורצת, לחזור ולהדבק באינסוף.
עד כאן תיארנו בקיצור נמרץ את טיבם של שלושת החלקים התחתונים של החלק הרוחני שישנו בכל יהודי (בעניינם של שני החלקים הנוספים "חיה" ו"יחידה", לא נרחיב כאן גם משום שתיאורם מורכב ועמוק יותר, וגם משום שאין זה נוגע כל כך לעניין החינוך), אולם הזיקה של תיאור זה לעניין החינוך, נובעת מכך שחז"ל, וכן בעלי החסידות והקבלה, שייכו את הדרגות הנ"ל ללוח זמנים כרונולוגי וכפי שנראה מחר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
