ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
מקור לכך שהופעת הרובדים השונים וההתמקדות בהם הם גם פונקציה של גיל (מלבד הנסיון הפשוט) אנו מוצאים בדברי הרב קוק ביחס לסדרי הלימוד של מקרא משנה ותלמוד:
"כי שלשה הם הענינים שצריך האדם להקנות לעצמו על פי לימודיו: רגשי הלב, שיהיה לבו לב שומע נוטה אל הטוב, הקדושה ויראת ד'. אחר כך הידיעה המעשית, איך להוציא אל הפועל רגשי הלב הטוב בחיים ובמעשה, שהם כל דברי התורה הזאת המעשית. אחר כך הגברת השכל בעיון, בדברים העיוניים, בין המעשיים במה שצריך עיון ושיקול, בין בדברים המופשטים מהדיעות והאמונות.
והנה, בראשית ילדותו של האדם איננו ראוי להבחין סדר מעשי, כי רוחו זר מהחיים לפרטיהם ואיננו מכיר הענינים המסובכים הנמצאים בחיים בפועל ... על כן לא לילד ללמוד המון פרטי גדרים מעשיים בהליכות החיים בפועל בראשית דרך התפתחות שכלו. אמנם הרגשות, צריכים לפתח בו רגשי קודש, שתומת הילדות תועיל להקליטם בלבבו הטהור והרך המוכן לאור קודש. על כן תורה שבכתב מוכנת לילד בראשיתו, שהיא, אף על פי שממנה לא יוכל האדם להשתמש שימוש מעשי, אבל את הרגש הטוב היא מעוררת, קרבת ד', רחמיו והשגחתו, אהבתו וחמלתו על בריותיו וביחוד על ישראל עם קרובו. מוסר הנביאים, ותהלות אל-חי אשר בכתבי קודש, המה מעוררים רגשי הלב הטבעים להדריכם בדרך ישרה וקדושה. אחר כך, כאשר יכנס יותר אל עמקי החיים, צריך להדריכו בלימודים מעשיים, היא המשנה, ובהיותו כבר חמוש ברגשי לב נכונים ודעת המעשים הישרים, אז העת ראויה להגדיל שכלו בהתפתחות עיונית... 'שימוש תלמידי חכמים' הוא שם מפורסם לדברים העיונים שבתורה, להורות כי מכלל הדברים העיוניים ישנם כאלה שלא יוכל ההוגה להוציא הבנתם על ידי דיבור פה, כי נעלים הם מכל שפה והגיון. לפעמים נמצאים דברים כאלה בענינים הגבוהים בחקרי אלהות, ולפעמים נמצאים גם כן כאלה בדברים מוסריים המסתעפים על פי עומק חכמת הנפש..."
(עין איה, שבת א נה)
דברי הרב מבוססים מלבד על הגמרא עליה מוסבים דבריו, גם על המשנה באבות:
"הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד"
(אבות ה' כ"א)
את המקרא משייך הרב לעולם הרגשי שאינו מתייחס כל כך למציאות האובייקטיבית, את המשנה לעולם האובייקטיבי המעשי, ואת התלמוד אל השכל הטהור.
כפי שחלקי הנפש שבאדם נחשפים ומתגלים לאורך השנים, כך גם כוחות החיים. אמנם כוחות אלה– קיימים כולם במקביל בכל שלב בחיים, אך יש דגש בכל גיל על רמה מסויימת. כאשר תינוק נולד הוא מושפע מאוד משתי הדרגות הנמוכות, דמיון ורגש. בגיל קטן מאוד יכולת ההפשטה אינה קיימת כלל. היכולת להבין מושגים כמו מספרים, כמות ומרחב שהם מושגים שכליים מופשטים אינה קיימת כלל. לאט לאט נכנס גם השכל המופשט לתוך החשיבה, בסביבות גיל 7-9, וגם אז אמצעי הלמידה נעזרים בהמון דמיון כגון תמונת והמחשות, על מנת להעביר את השכל ה"טהור" לתלמידים. לכן בגיל הרך מאוד מאוד חשוב לשים לב ל"טהרת החושים": כל מה שהילד רואה ושומע נספג אל תוכו הרבה יותר מהמסרים המילוליים שמתלווים לנקלט דרך החושים. לדוגמא, הרבי מלובביץ' הדריך את חסידיו לא לתת לילדים לשחק בבובות או בתמונות של חיות טמאות. בוודאי שכל מיני בובות של יצורים מעוותים כפי שמצוי היום במשחקי הילדים בשוק מזיקים מן הסתם מאוד מאוד לנפש הילד. גם אם כל הזמן ההורים ידברו עם הילד כמה חשוב להיות עדין אך יתנו לו בובה שמשדרת אלימות, זה יפעל על נפשו רושם יותר מכל דיבוריהם. ומרובה מידה טובה, אם ילד רואה בבית שולחן שבת לבן עם נרות ואוכל טעים ומפיות מקופלות יפה זה יפעל בנפשו אהבת השבת יותר מכל דיבור.
לסיכום: חשוב להתאים את דרך העברת המסרים לכוח המרכזי הפועל בכל גיל. אם כי בכל הגילאים הכוחות הנמוכים נשארים גם הם פעילים אלא שהם נעשים פחות דומיננטיים. אם ננסה להנחיל לילד קטן אידיאולוגיות גבוהות בלי להלביש אותן בכלי הדמיון והרגש בהן הוא אוחז, אנחנו ניצור אצלו במקרה הטוב חוסר עניין, ובמקרה הפחות טוב דחייה ושנאה. יש לשוב ולהדגיש, אין כוונתנו שלא צריך לדבר עם ילדים על דברים גדולים. ההיפך הוא הנכון, נפשם עדיין תמימה ורכה ומוכשרת מאוד לחוש בקדושה ובגדלות. אלא שהדברים צריכים להיות מלובשים בעטיפות ודימויים הלקוחים מעולמם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
