בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • חינוך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה
הנושא הבא שנעסוק בו שיילמד בחוברת 'מבוא למשנת הראיה ב' הוא 'מצוות' – חשיבות המצוות והאור המיוחד שהם מאירות לנו בחיים.
נפתח בשיטתו של האדמו"ר הזקן – בעל התניא. האדמו"ר הזקן חזר הרבה על היותן של התורה מצוות גשר וקשר יחידאי לאין סוף עצמו, לאלוקות שהיא למעלה למעלה מתפיסה כלשהי, שאין אליה שום גישה באמת. וזה הפלא שבמצוות ובתורה, בכל הדברים אותם אנו מכנים "קדושים", שהם מקשרים אותנו אל מה שמעבר. שכן בעצם כאשר אני עושה משהו לא כי אני מבין או מתחבר, אלא כי כך צוויתי על ידי הקדוש ברוך הוא, אני מקשר את עצמי לרצון האלוקי, אף שאינני מבין ומכיל את כוונותיו.
נראה היום קטע שבו מסביר האדמו"ר הזקן את הנוסח המשותף של ברכת המצוות, מה שמכונה "מטבע ברכה" על בסיס הרעיון הנ"ל:

"וזו היא השמחה בה' אור אין סוף ברוך הוא, הסובב כל עלמין השוכן אתו ממש שהוא למטה כמו למעלה הגם שאין בו גילוי השגה... והנה גילוי שמחה זו בפועל ממש היא שמחה של מצוה, כמו שכתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, מרוב כל" - יותר מרוב כל, כי השמחה היא מחמת אשר קדשנו במצותיו בקדש העליון (הקודש הינו ה'בלתי מושג', כהוראת המילה "קדוש" בעברית- מובדל) וזהו ענין ברכת המצות:
ברוך אתה הויה – פירוש, שמבקשים להיות ברוך ונמשך מלמעלה מעלה מהשתלשלות.
(זאת אומרת אותו קודש נשגב ובלתי נתפס)
כי להיות המשכת ודרך סדר ההשתלשלות מעילה לעילה, עד שנעשה מלך העולם ומלכותך מלכות כל עולמים, להוות ולהחיות עולמות מבחינת מלכותו יתברך, שהוא בחינת שם בלבד, שלפי שנקרא שמו ומלכותו עליהם הם חיים וקיימים, והוא בחינת זיו והארה.
(זאת אומרת שישנה התגלות של הקדוש ברוך הוא כפי שהוא מתגלה כ"מלך העולם" - בבחינת "מלכותו", וזה הגילוי שאנו משיגים אותו לפי מעשיו. גילוי זה הינו שהוא מנהיג את העולם. זה אינו גילוי של האין סוף באמת אלא רק גילוי "שמו", כפי ששם הוא הדרך שבה פונה האדם אל זולתו, כך "שמו" של הקדוש ברוך הוא, הוא ההנהגה שלו את העולם. דבר זה הוא רק "זיו והארה" שלו כלפינו-הנבראים, ולא עצמותו האין סופית)
אבל במצות קדשנו - בקדש העליון שלמעלה מן ההשתלשלות בחינת סובב כל עלמין.
(היינו מה שמעל לתפיסת הנבראים)
והמלאכים שואלים "איה מקום כבודו וכו'" (ביחס לאין סוף עצמו אפילו למלאכי אין תפיסה), אומרים: "מלא כל הארץ כבודו" - בארץ הלזו התחתונה, שהתורה והמצות שבעולם הזה שנתלבשו בגשמיות, יסודתן בהררי קדש עליון למעלה מעלה מן ההשתלשלות. והן נעשין בחינת כסא, ומכון ממש לשבתו יתברך הסובב כל עלמין דלית מחשבה תפיסא ביה (שאין מחשבה שהיא הכוח הזך ביותר באדם מסוגלת לתפוס בו) כי אם כאשר תפיסא בתורה ומצות וכו'."
(ליקוטי תורה פרשה ואתחנן ח ג)

אם כן נסכם: 'ברוך' - לשון הברכה כמו להבריך ענף של גפן, היינו להמשיך כלפי מטה את האין סוף הלא נתפס, שיהיה 'מלך העולם' - היינו שיתגלה בעולם. על ידי אשר קדשנו במצוותיו , שבאמצעות המצוות יש לנו הנגיעה ב"קודש" היינו בנבדל והאינסופי וכך אנו מאירים את העולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il