ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
האדמו"ר הזקן חלק א'
נפתח בשיטתו של האדמו"ר הזקן – בעל התניא. האדמו"ר הזקן חזר הרבה על היותן של התורה מצוות גשר וקשר יחידאי לאין סוף עצמו, לאלוקות שהיא למעלה למעלה מתפיסה כלשהי, שאין אליה שום גישה באמת. וזה הפלא שבמצוות ובתורה, בכל הדברים אותם אנו מכנים "קדושים", שהם מקשרים אותנו אל מה שמעבר. שכן בעצם כאשר אני עושה משהו לא כי אני מבין או מתחבר, אלא כי כך צוויתי על ידי הקדוש ברוך הוא, אני מקשר את עצמי לרצון האלוקי, אף שאינני מבין ומכיל את כוונותיו.
נראה היום קטע שבו מסביר האדמו"ר הזקן את הנוסח המשותף של ברכת המצוות, מה שמכונה "מטבע ברכה" על בסיס הרעיון הנ"ל:
"וזו היא השמחה בה' אור אין סוף ברוך הוא, הסובב כל עלמין השוכן אתו ממש שהוא למטה כמו למעלה הגם שאין בו גילוי השגה... והנה גילוי שמחה זו בפועל ממש היא שמחה של מצוה, כמו שכתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, מרוב כל" - יותר מרוב כל, כי השמחה היא מחמת אשר קדשנו במצותיו בקדש העליון (הקודש הינו ה'בלתי מושג', כהוראת המילה "קדוש" בעברית- מובדל) וזהו ענין ברכת המצות:
ברוך אתה הויה – פירוש, שמבקשים להיות ברוך ונמשך מלמעלה מעלה מהשתלשלות.
(זאת אומרת אותו קודש נשגב ובלתי נתפס)
כי להיות המשכת ודרך סדר ההשתלשלות מעילה לעילה, עד שנעשה מלך העולם ומלכותך מלכות כל עולמים, להוות ולהחיות עולמות מבחינת מלכותו יתברך, שהוא בחינת שם בלבד, שלפי שנקרא שמו ומלכותו עליהם הם חיים וקיימים, והוא בחינת זיו והארה.
(זאת אומרת שישנה התגלות של הקדוש ברוך הוא כפי שהוא מתגלה כ"מלך העולם" - בבחינת "מלכותו", וזה הגילוי שאנו משיגים אותו לפי מעשיו. גילוי זה הינו שהוא מנהיג את העולם. זה אינו גילוי של האין סוף באמת אלא רק גילוי "שמו", כפי ששם הוא הדרך שבה פונה האדם אל זולתו, כך "שמו" של הקדוש ברוך הוא, הוא ההנהגה שלו את העולם. דבר זה הוא רק "זיו והארה" שלו כלפינו-הנבראים, ולא עצמותו האין סופית)
אבל במצות קדשנו - בקדש העליון שלמעלה מן ההשתלשלות בחינת סובב כל עלמין.
(היינו מה שמעל לתפיסת הנבראים)
והמלאכים שואלים "איה מקום כבודו וכו'" (ביחס לאין סוף עצמו אפילו למלאכי אין תפיסה), אומרים: "מלא כל הארץ כבודו" - בארץ הלזו התחתונה, שהתורה והמצות שבעולם הזה שנתלבשו בגשמיות, יסודתן בהררי קדש עליון למעלה מעלה מן ההשתלשלות. והן נעשין בחינת כסא, ומכון ממש לשבתו יתברך הסובב כל עלמין דלית מחשבה תפיסא ביה (שאין מחשבה שהיא הכוח הזך ביותר באדם מסוגלת לתפוס בו) כי אם כאשר תפיסא בתורה ומצות וכו'."
(ליקוטי תורה פרשה ואתחנן ח ג)
אם כן נסכם: 'ברוך' - לשון הברכה כמו להבריך ענף של גפן, היינו להמשיך כלפי מטה את האין סוף הלא נתפס, שיהיה 'מלך העולם' - היינו שיתגלה בעולם. על ידי אשר קדשנו במצוותיו , שבאמצעות המצוות יש לנו הנגיעה ב"קודש" היינו בנבדל והאינסופי וכך אנו מאירים את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
