ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
לימוד- בכלל הרבצת התורה נהגו רבים וכן שלמים להרגיל התלמידים הראויים לזה לכתוב חידושי תורתם על ספר, אם חידושי תורה אם חידושי הש"ס (=הגמרא), וכן לקבוע עמהם זמנים בלימוד ספרי המוסר והיראה. כי ההרגל בזה מטל ילדותם – הוא גורם גדול להרחיב דעת התלמיד ולהיות בעזרת ה' ובחמלתו אחרי-כן מתמיד בלימודו ולהיות נוהג בכל עניניו ביראת ה' ובמדות טובות כל ימי חייו.
ומה טוב ומה נעים אם ירגילום הרבנים מרביצי התורה גם כן לסדר דרוש בשלמותו ולכתבו ולאמרו בעל פה אחר כך לפני הרב, אם דרוש בחידושי תנ"ך ומאמרי חז"ל, אם דרוש מוסריי (=במוסר), או שניהם כאחד טובים. כי בזה (=על ידי כך) התלמיד לא יקשה עליו אחר כך להיות מזכה את הרבים בדרשותיו ומוסריו מאחר שכבר חונך בזה מילדותו.
(ברית כהונה ערך לימוד טז)
הכתיבה גורמת לאדם לסדר את הנלמד על אופניו על מנת שיהיה ברור וניתן לקריאה, וממילא הכתיבה מסייעת לתלמיד בעצמו להבין את הנלמד באופן מסודר , מה שלא היה נעשה לולא הכתיבה. יתרון נוסף שנותנת הכתיבה, הוא הממשות של הדברים. כלומר המחשבה היא ערטילאית מאוד ומהירה מאוד ואם האדם לא יקדיש תשומת לב מיוחדת למחשבות מסוימות – אין שום ספק שייעלמו ולא יזכְּרֵן. הכתיבה נותנת לאדם את ההזדמנות להקדיש מחשבה יסודית ומעמיקה בנושא מסויים, ואפילו מעבר למסמך הכתוב שניתן לחזור אליו בכל זמן – גם במחשבתו של האדם הנושא נצרב בצורה נוקבת ומשמעותית (אגב, הדבר נכון גם לגבי מחשבות האישיות של האדם לעצמו).
כמו כן, ממליץ ר' משה לייחד זמן ללמוד ספרי מוסר, כיון שלימוד זה מחזק את עולמו של התלמיד ובונה בו נדבכים נוספים שיחזקו את כחו בלימוד התורה. המדרש מדבר על לימוד יראת ה' ומבהיר את חשיבותו על-ידי משל:
"רבא אמר: "והיה אמונת עתיך" – בשעת שמכניסין את האדם לדין, אומרין לו כלום נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי (-ואפילו כך, ועדיין), אי אִיכָּא (-אם יש) יראת ה' – אִין (-כן), ואי (-ואם) לא – לא. משל לאדם שאמר לשלוחו 'לך והעלה לי כור חטים לעלייה', הלך והעלה לו, אמר ליה 'כלום ערבת בהם קב חומטין?' א"ל 'לאו', א"ל 'מוטב שלא העלית', דתני ר' ישמעאל: מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש"
(ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תלז)
המדרש ממשיל את לימוד יראת ה' לחומר שמכניסים לתוך התבואה והוא משמר אותה. כלומר הלימוד ביראת ה' אמנם לא בהכרח צריך לתפוס את עיקר הזמן והנפח במסגרת הלימוד, אבל הוא זה שמשמר את כל התבואה שלא תירקב.
בנוסף, העשרה חשובה אצל התלמיד היא היכולת להעביר את שלמד לאנשים נוספים. אם יתרגל במסגרת לימודיו, להעביר את הלימוד לאנשים בכל מיני מסגרות ובהדרגה – לכשיבוקש לדבר בעתיד, לא יתקשה במשימה בעקבות הניסיון שדרכו רכש לעצמו את הביטחון העצמי והידע כיצד לבצע את המשימה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
פסח שני
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
מה אכפת לך?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
