ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
לימוד- בכלל הרבצת התורה נהגו רבים וכן שלמים להרגיל התלמידים הראויים לזה לכתוב חידושי תורתם על ספר, אם חידושי תורה אם חידושי הש"ס (=הגמרא), וכן לקבוע עמהם זמנים בלימוד ספרי המוסר והיראה. כי ההרגל בזה מטל ילדותם – הוא גורם גדול להרחיב דעת התלמיד ולהיות בעזרת ה' ובחמלתו אחרי-כן מתמיד בלימודו ולהיות נוהג בכל עניניו ביראת ה' ובמדות טובות כל ימי חייו.
ומה טוב ומה נעים אם ירגילום הרבנים מרביצי התורה גם כן לסדר דרוש בשלמותו ולכתבו ולאמרו בעל פה אחר כך לפני הרב, אם דרוש בחידושי תנ"ך ומאמרי חז"ל, אם דרוש מוסריי (=במוסר), או שניהם כאחד טובים. כי בזה (=על ידי כך) התלמיד לא יקשה עליו אחר כך להיות מזכה את הרבים בדרשותיו ומוסריו מאחר שכבר חונך בזה מילדותו.
(ברית כהונה ערך לימוד טז)
הכתיבה גורמת לאדם לסדר את הנלמד על אופניו על מנת שיהיה ברור וניתן לקריאה, וממילא הכתיבה מסייעת לתלמיד בעצמו להבין את הנלמד באופן מסודר , מה שלא היה נעשה לולא הכתיבה. יתרון נוסף שנותנת הכתיבה, הוא הממשות של הדברים. כלומר המחשבה היא ערטילאית מאוד ומהירה מאוד ואם האדם לא יקדיש תשומת לב מיוחדת למחשבות מסוימות – אין שום ספק שייעלמו ולא יזכְּרֵן. הכתיבה נותנת לאדם את ההזדמנות להקדיש מחשבה יסודית ומעמיקה בנושא מסויים, ואפילו מעבר למסמך הכתוב שניתן לחזור אליו בכל זמן – גם במחשבתו של האדם הנושא נצרב בצורה נוקבת ומשמעותית (אגב, הדבר נכון גם לגבי מחשבות האישיות של האדם לעצמו).
כמו כן, ממליץ ר' משה לייחד זמן ללמוד ספרי מוסר, כיון שלימוד זה מחזק את עולמו של התלמיד ובונה בו נדבכים נוספים שיחזקו את כחו בלימוד התורה. המדרש מדבר על לימוד יראת ה' ומבהיר את חשיבותו על-ידי משל:
"רבא אמר: "והיה אמונת עתיך" – בשעת שמכניסין את האדם לדין, אומרין לו כלום נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי (-ואפילו כך, ועדיין), אי אִיכָּא (-אם יש) יראת ה' – אִין (-כן), ואי (-ואם) לא – לא. משל לאדם שאמר לשלוחו 'לך והעלה לי כור חטים לעלייה', הלך והעלה לו, אמר ליה 'כלום ערבת בהם קב חומטין?' א"ל 'לאו', א"ל 'מוטב שלא העלית', דתני ר' ישמעאל: מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש"
(ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תלז)
המדרש ממשיל את לימוד יראת ה' לחומר שמכניסים לתוך התבואה והוא משמר אותה. כלומר הלימוד ביראת ה' אמנם לא בהכרח צריך לתפוס את עיקר הזמן והנפח במסגרת הלימוד, אבל הוא זה שמשמר את כל התבואה שלא תירקב.
בנוסף, העשרה חשובה אצל התלמיד היא היכולת להעביר את שלמד לאנשים נוספים. אם יתרגל במסגרת לימודיו, להעביר את הלימוד לאנשים בכל מיני מסגרות ובהדרגה – לכשיבוקש לדבר בעתיד, לא יתקשה במשימה בעקבות הניסיון שדרכו רכש לעצמו את הביטחון העצמי והידע כיצד לבצע את המשימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
