ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
נפתח בשיטתו של האדמו"ר הזקן – בעל התניא. האדמו"ר הזקן חזר הרבה על היותן של התורה מצוות גשר וקשר יחידאי לאין סוף עצמו, לאלוקות שהיא למעלה למעלה מתפיסה כלשהי, שאין אליה שום גישה באמת. וזה הפלא שבמצוות ובתורה, בכל הדברים אותם אנו מכנים "קדושים", שהם מקשרים אותנו אל מה שמעבר. שכן בעצם כאשר אני עושה משהו לא כי אני מבין או מתחבר, אלא כי כך צוויתי על ידי הקדוש ברוך הוא, אני מקשר את עצמי לרצון האלוקי, אף שאינני מבין ומכיל את כוונותיו.
נראה היום קטע שבו מסביר האדמו"ר הזקן את הנוסח המשותף של ברכת המצוות, מה שמכונה "מטבע ברכה" על בסיס הרעיון הנ"ל:
"וזו היא השמחה בה' אור אין סוף ברוך הוא, הסובב כל עלמין השוכן אתו ממש שהוא למטה כמו למעלה הגם שאין בו גילוי השגה... והנה גילוי שמחה זו בפועל ממש היא שמחה של מצוה, כמו שכתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, מרוב כל" - יותר מרוב כל, כי השמחה היא מחמת אשר קדשנו במצותיו בקדש העליון (הקודש הינו ה'בלתי מושג', כהוראת המילה "קדוש" בעברית- מובדל) וזהו ענין ברכת המצות:
ברוך אתה הויה – פירוש, שמבקשים להיות ברוך ונמשך מלמעלה מעלה מהשתלשלות.
(זאת אומרת אותו קודש נשגב ובלתי נתפס)
כי להיות המשכת ודרך סדר ההשתלשלות מעילה לעילה, עד שנעשה מלך העולם ומלכותך מלכות כל עולמים, להוות ולהחיות עולמות מבחינת מלכותו יתברך, שהוא בחינת שם בלבד, שלפי שנקרא שמו ומלכותו עליהם הם חיים וקיימים, והוא בחינת זיו והארה.
(זאת אומרת שישנה התגלות של הקדוש ברוך הוא כפי שהוא מתגלה כ"מלך העולם" - בבחינת "מלכותו", וזה הגילוי שאנו משיגים אותו לפי מעשיו. גילוי זה הינו שהוא מנהיג את העולם. זה אינו גילוי של האין סוף באמת אלא רק גילוי "שמו", כפי ששם הוא הדרך שבה פונה האדם אל זולתו, כך "שמו" של הקדוש ברוך הוא, הוא ההנהגה שלו את העולם. דבר זה הוא רק "זיו והארה" שלו כלפינו-הנבראים, ולא עצמותו האין סופית)
אבל במצות קדשנו - בקדש העליון שלמעלה מן ההשתלשלות בחינת סובב כל עלמין.
(היינו מה שמעל לתפיסת הנבראים)
והמלאכים שואלים "איה מקום כבודו וכו'" (ביחס לאין סוף עצמו אפילו למלאכי אין תפיסה), אומרים: "מלא כל הארץ כבודו" - בארץ הלזו התחתונה, שהתורה והמצות שבעולם הזה שנתלבשו בגשמיות, יסודתן בהררי קדש עליון למעלה מעלה מן ההשתלשלות. והן נעשין בחינת כסא, ומכון ממש לשבתו יתברך הסובב כל עלמין דלית מחשבה תפיסא ביה (שאין מחשבה שהיא הכוח הזך ביותר באדם מסוגלת לתפוס בו) כי אם כאשר תפיסא בתורה ומצות וכו'."
(ליקוטי תורה פרשה ואתחנן ח ג)
אם כן נסכם: 'ברוך' - לשון הברכה כמו להבריך ענף של גפן, היינו להמשיך כלפי מטה את האין סוף הלא נתפס, שיהיה 'מלך העולם' - היינו שיתגלה בעולם. על ידי אשר קדשנו במצוותיו , שבאמצעות המצוות יש לנו הנגיעה ב"קודש" היינו בנבדל והאינסופי וכך אנו מאירים את העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
