ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
האדמו"ר הזקן חלק א'
נפתח בשיטתו של האדמו"ר הזקן – בעל התניא. האדמו"ר הזקן חזר הרבה על היותן של התורה מצוות גשר וקשר יחידאי לאין סוף עצמו, לאלוקות שהיא למעלה למעלה מתפיסה כלשהי, שאין אליה שום גישה באמת. וזה הפלא שבמצוות ובתורה, בכל הדברים אותם אנו מכנים "קדושים", שהם מקשרים אותנו אל מה שמעבר. שכן בעצם כאשר אני עושה משהו לא כי אני מבין או מתחבר, אלא כי כך צוויתי על ידי הקדוש ברוך הוא, אני מקשר את עצמי לרצון האלוקי, אף שאינני מבין ומכיל את כוונותיו.
נראה היום קטע שבו מסביר האדמו"ר הזקן את הנוסח המשותף של ברכת המצוות, מה שמכונה "מטבע ברכה" על בסיס הרעיון הנ"ל:
"וזו היא השמחה בה' אור אין סוף ברוך הוא, הסובב כל עלמין השוכן אתו ממש שהוא למטה כמו למעלה הגם שאין בו גילוי השגה... והנה גילוי שמחה זו בפועל ממש היא שמחה של מצוה, כמו שכתוב: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, מרוב כל" - יותר מרוב כל, כי השמחה היא מחמת אשר קדשנו במצותיו בקדש העליון (הקודש הינו ה'בלתי מושג', כהוראת המילה "קדוש" בעברית- מובדל) וזהו ענין ברכת המצות:
ברוך אתה הויה – פירוש, שמבקשים להיות ברוך ונמשך מלמעלה מעלה מהשתלשלות.
(זאת אומרת אותו קודש נשגב ובלתי נתפס)
כי להיות המשכת ודרך סדר ההשתלשלות מעילה לעילה, עד שנעשה מלך העולם ומלכותך מלכות כל עולמים, להוות ולהחיות עולמות מבחינת מלכותו יתברך, שהוא בחינת שם בלבד, שלפי שנקרא שמו ומלכותו עליהם הם חיים וקיימים, והוא בחינת זיו והארה.
(זאת אומרת שישנה התגלות של הקדוש ברוך הוא כפי שהוא מתגלה כ"מלך העולם" - בבחינת "מלכותו", וזה הגילוי שאנו משיגים אותו לפי מעשיו. גילוי זה הינו שהוא מנהיג את העולם. זה אינו גילוי של האין סוף באמת אלא רק גילוי "שמו", כפי ששם הוא הדרך שבה פונה האדם אל זולתו, כך "שמו" של הקדוש ברוך הוא, הוא ההנהגה שלו את העולם. דבר זה הוא רק "זיו והארה" שלו כלפינו-הנבראים, ולא עצמותו האין סופית)
אבל במצות קדשנו - בקדש העליון שלמעלה מן ההשתלשלות בחינת סובב כל עלמין.
(היינו מה שמעל לתפיסת הנבראים)
והמלאכים שואלים "איה מקום כבודו וכו'" (ביחס לאין סוף עצמו אפילו למלאכי אין תפיסה), אומרים: "מלא כל הארץ כבודו" - בארץ הלזו התחתונה, שהתורה והמצות שבעולם הזה שנתלבשו בגשמיות, יסודתן בהררי קדש עליון למעלה מעלה מן ההשתלשלות. והן נעשין בחינת כסא, ומכון ממש לשבתו יתברך הסובב כל עלמין דלית מחשבה תפיסא ביה (שאין מחשבה שהיא הכוח הזך ביותר באדם מסוגלת לתפוס בו) כי אם כאשר תפיסא בתורה ומצות וכו'."
(ליקוטי תורה פרשה ואתחנן ח ג)
אם כן נסכם: 'ברוך' - לשון הברכה כמו להבריך ענף של גפן, היינו להמשיך כלפי מטה את האין סוף הלא נתפס, שיהיה 'מלך העולם' - היינו שיתגלה בעולם. על ידי אשר קדשנו במצוותיו , שבאמצעות המצוות יש לנו הנגיעה ב"קודש" היינו בנבדל והאינסופי וכך אנו מאירים את העולם.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
