ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ונראה להוסיף ששלושת המידות הנ"ל קובעות את היחס אל העושר הגבורה והחכמה, העושר האמיתי הוא של השמח בחלקו ואינו מקנא בעשרם של אחרים. הגבורה האמיתית היא של מי שמתגבר על תאות יצרו. והחכמה האמיתית היא של מי שלומד מכל אדם ואינו חושש לכבודו, והחכמה מביאה לידי ענוה ש"תכלית הידיעה שלא נדע".
ועל זה מזהיר הנביא ירמיהו ח' "כה אמר ה' אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'".
וזה תוכן ד' הפרשיות : פרשת שקלים היא כנגד העושר, שמבין שעליו לתת לאחרים, וכמו שנאמר "את העני עמך" ומפרש אור החיים הק' שהקב"ה נתן את כספו של העני לעשיר ע"מ שיתן לו פקדונו. ומחצית השקל בא לתקן את הקנאה שקנאו האחים ביוסף "אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת מחצית השקל" (מדרש תנחומא פרשת כי תשא).
פרשת זכור היא כנגד הגבורה, להתגבר על עמלק שהוא השאור שבעיסה, ואיזהו גיבור הכובש את יצרו. כאשר היו ברפידים שרפו ידיהם מדברי תורה, מיד "ויבא עמלק", והתקון לכך להביט בידיו של משה שנתן את התורה, ומימינו אש דת למו, אז היו נוצחים את עמלק.
פרשת פרה היא כנגד החכמה, שכן "זאת חוקת התורה" ולא נתגלה סודה רק למשה רבינו שהיה בתכלית הענוה, וכן מרמזת טהרת הפרה "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב"אם הגביה עצמו כארז וגרם לו טומאה, לכן צריך להשפיל עצמו כאזוב. לעומת ג' קליפות הטומאה הנ"ל בא התקון של "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" היינו הדביקות בתורה ובנותן התורה. ע"י האדם מבין שהוא רק מחצית והקב"ה משלים אותו, ואז הוא מבין שעושרו ניתן לו לשם מצות ה'. כמו כן התורה היא תבלין ליצר הרע אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ מכח אש התורה. וכן כאשר מבטל עצמו לתורה זוכה לחדש בה חידושי תורה בחינת "החודש הזה לכם", מצוה המלמדת על כוחם של חכמי ישראל לחדש בתורה וכולה נתונה לשקול דעתם "אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים".
הלשון הרביעית של גאולה היא הגאולה החיובית ככתוב "ולקחתי אתכם לי לעם", והיא מרומזת בכתוב "השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי נאום ה'" ובזכות זה זוכים לגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.

שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.

לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.

אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.

כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום

אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.

סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.














