ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ונראה להוסיף ששלושת המידות הנ"ל קובעות את היחס אל העושר הגבורה והחכמה, העושר האמיתי הוא של השמח בחלקו ואינו מקנא בעשרם של אחרים. הגבורה האמיתית היא של מי שמתגבר על תאות יצרו. והחכמה האמיתית היא של מי שלומד מכל אדם ואינו חושש לכבודו, והחכמה מביאה לידי ענוה ש"תכלית הידיעה שלא נדע".
ועל זה מזהיר הנביא ירמיהו ח' "כה אמר ה' אל יתהלל החכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וגו'".
וזה תוכן ד' הפרשיות : פרשת שקלים היא כנגד העושר, שמבין שעליו לתת לאחרים, וכמו שנאמר "את העני עמך" ומפרש אור החיים הק' שהקב"ה נתן את כספו של העני לעשיר ע"מ שיתן לו פקדונו. ומחצית השקל בא לתקן את הקנאה שקנאו האחים ביוסף "אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהיה כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת מחצית השקל" (מדרש תנחומא פרשת כי תשא).
פרשת זכור היא כנגד הגבורה, להתגבר על עמלק שהוא השאור שבעיסה, ואיזהו גיבור הכובש את יצרו. כאשר היו ברפידים שרפו ידיהם מדברי תורה, מיד "ויבא עמלק", והתקון לכך להביט בידיו של משה שנתן את התורה, ומימינו אש דת למו, אז היו נוצחים את עמלק.
פרשת פרה היא כנגד החכמה, שכן "זאת חוקת התורה" ולא נתגלה סודה רק למשה רבינו שהיה בתכלית הענוה, וכן מרמזת טהרת הפרה "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב"אם הגביה עצמו כארז וגרם לו טומאה, לכן צריך להשפיל עצמו כאזוב. לעומת ג' קליפות הטומאה הנ"ל בא התקון של "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" היינו הדביקות בתורה ובנותן התורה. ע"י האדם מבין שהוא רק מחצית והקב"ה משלים אותו, ואז הוא מבין שעושרו ניתן לו לשם מצות ה'. כמו כן התורה היא תבלין ליצר הרע אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ מכח אש התורה. וכן כאשר מבטל עצמו לתורה זוכה לחדש בה חידושי תורה בחינת "החודש הזה לכם", מצוה המלמדת על כוחם של חכמי ישראל לחדש בתורה וכולה נתונה לשקול דעתם "אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מזידים".
הלשון הרביעית של גאולה היא הגאולה החיובית ככתוב "ולקחתי אתכם לי לעם", והיא מרומזת בכתוב "השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי נאום ה'" ובזכות זה זוכים לגאולה השלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










