ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה : טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ: שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי": (פרק ט)
כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אלוקים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים ס"ב יב). נסביר את הפסוקים גם בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שהשנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה . פרשתנו פותחת בפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא ט' א). ר' ירמיה בר' לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל:
"פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אילו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ויהי ביום).
לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל:
"פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ד רבי אבא).
בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל:
"תכלית כל החכמות וכל הבנינים הם לזכות לסייעתא דשמיא. לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה). אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם..." (בראשית ב' כ).
מסביר ה"שפת אמת":
"שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבניין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא ".
(בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים:
א. בעולם - המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה" ובמקדש "בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" (ירמיהו ז' י).
ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ד).
ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כ"ח י) וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתרה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשרשו. אז נקבעת בלבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו. הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיחד של הקב"ה לבניו וז"ל:
"דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" ישעיהו ו' ג) וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום ששי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום ששי הוא היום של "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". שבת הוא היום של "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא ...והבן כל זה" (תרל"ו). מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת":
"ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב זאת חקת התורה. היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה , לחזור אל היום השמיני , בנין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
