ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה : טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ: שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי": (פרק ט)
כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אלוקים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים ס"ב יב). נסביר את הפסוקים גם בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שהשנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה . פרשתנו פותחת בפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא ט' א). ר' ירמיה בר' לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל:
"פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אילו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ויהי ביום).
לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל:
"פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ד רבי אבא).
בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל:
"תכלית כל החכמות וכל הבנינים הם לזכות לסייעתא דשמיא. לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה). אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם..." (בראשית ב' כ).
מסביר ה"שפת אמת":
"שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבניין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא ".
(בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים:
א. בעולם - המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה" ובמקדש "בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" (ירמיהו ז' י).
ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ד).
ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כ"ח י) וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתרה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשרשו. אז נקבעת בלבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו. הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיחד של הקב"ה לבניו וז"ל:
"דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" ישעיהו ו' ג) וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום ששי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום ששי הוא היום של "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". שבת הוא היום של "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא ...והבן כל זה" (תרל"ו). מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת":
"ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב זאת חקת התורה. היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה , לחזור אל היום השמיני , בנין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














