ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך שמיני

נשמת המשכן

* ברכת השכינה במעשה ידיכם. * השכינה במשכן כמו הנשמה באדם. * החומר - אין, הרוח - יש.
מוקדש לעלוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
לחץ להקדשת שיעור זה
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" 1 .
מסביר רש"י 2 שאותו היום היה יום מיוחד מאוד, שהוא היה שמיני למילואים, והוא ראש חודש ניסן. וכל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ובכל יום שימש בו ופירקו בערב, ולא שרתה בו שכינה, והיו ישראל נכלמים ואומרים למשה: "משה רבינו, כל טורח שטרחנו שתשרה שכינה בינינו ונדע שהתכפר לנו עוון העגל- ולא שרתה השכינה במשכן שהקמת!". עד שהבין משה שרק עבודתו של אהרון וחנוכת המשכן היא זו שמסוגלת להוריד את השכינה ממשכנה בעולם הרוח העליון לארץ הגשמית, לתוככי המשכן הבנוי מעצים, אבנים וזהב. וכך מסיים רש"י: "זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו וירא עליכם כבוד ה' - אהרון אחי כדאי וחשוב ממני שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם ותדעו שהמקום בחר בו".
בסיום עבודתו של הכהן הגדול ביום השמיני, ממשיך אהרון ומברך את העם בברכת כהנים 3 ועדיין לא ירדה השכינה. רק בפסוק הבא שורה השכינה, וכך נאמר 4 : "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם".
מהי אותה ברכה שבירכו משה ואהרון יחד את העם, שבסיומה ירדה השכינה לשכון במשכן שבנו בני ישראל?
אומר רש"י 5 : "אמרו וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּֽמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ 6 – יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם". מהו הסוד שבברכה זו ומה מיוחד בה?
מהברכה הזו אנו מבינים שכל בניין או יצירה אנושית, יש בו מימד נוסף מלבד היצירה ואיכותה, והוא השראת שכינה. בעצם כמו תהליך בריאת האדם: אדם הראשון נברא עפר מן האדמה בצורה מופלאה על כל איבריו הפנימיים, אולם חיים לא היו בו עד שנפח בו הקב"ה נשמת חיים ואז "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" 7 . או כמאמר חז"ל 8 ששלושה שותפים באדם: אביו, אימו והקב"ה. אביו ואימו נותנים את הגוף והקב"ה נותן את הנשמה 9 .
התפלא משה רבנו מכיוון שהבין שהמשכן שאותו הקים מעצים, עפר וזהב דומה לאדם שנברא מחומר. הקב"ה יתן בבית המקדש את הרוח והקדושה בהשראת שכינתו. משה הבין שלולי השראת השכינה במעשיו של האדם, אין להם ערך. ולכן בירכו אותם משה ואהרון בברכה האחת והיחידה הכוללת בתוכה את מקסימום הברכות הקיימות, והיא השראת שכינה. או במילים אחרות - נועם ה' אלוקינו עלינו בכל מעשה ידינו.
מסופר על גביר עשיר ונכבד שהחליט לבנות בית כנסת מפואר לאדמו"ר. לאחר שנבנה הבית בפאר והדר, מחשבה ומאמצים רבים, הושקעו בכל פרט בבית הכנסת ובמיוחד מקום מושבו של האדמו"ר, התאורה, האקוסטיקה, העמוד, ארון הקודש והכל בפאר והדר. ואז נקבע תאריך לחנוכת בית הכנסת. העיירה כולה התרגשה והתכוננה אולם האדמו"ר סירב בכל תוקף להיכנס לבית הכנסת החדש. בשום פנים ואופן לא הצליחו החסידים להבין מדוע ולמה מסרב האדמו"ר להתפלל בבית כנסת זה. רק במוצאי שבת לאחר ההבדלה גילה האדמו"ר לחסידיו את הסוד: כשראיתי את השלט המהודר "נתרם על ידי הגביר הנדיב העצום" הבנתי כי בבית כנסת זה לא תוכל השכינה לשכון, כמו שאמרו חז"ל 10 על מי שיש לו מידת הגאווה אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת. ראיתי שפשוט אין מקום לשכינה להיכנס, כי הכל תפוס בגאווה. רק כאשר יפנה הגביר את מידת הגאווה מבית הכנסת תוכל השכינה להיכנס.
דברים עמוקים אלו יובנו על פי דברי חז"ל 11 המספרים כי בשעה שרצה נבוזראדן להחריב את בית המקדש הראשון יצאה בת קול ואמרה לו: "בית חרוב החרבת, קמח טחון טחנת, עם הרוג הרגת". בעצם לא עשית כלום כי בית המקדש שהחרבת היה חרב זמן רב לפני מעשיך הגשמיים.
נמצאנו למדים שבית המקדש מורכב משני חלקים: החלק חיצוני והגשמי שאותו אנו רואים וחשים, והחלק הפנימי הרוחני שהוא נסתר, מרכיב גם את הבית החיצוני. ובלי השראת שכינה אין משמעות אמיתית לבית, הוא כעין תמונה או הצגה.
בלשון החסידים העולם נחלק ליש ואין, חומר ורוח. בעיני בשר מקובל שהחומר הוא היש והרוח היא אין. אבל בתורת הסוד ובחסידות ההיפך הוא הנכון – החומר בעולם הוא בן חלוף ולכן הוא בעצם לא קיים (כמו בית המקדש שהחריב נבוזראדן). לעומת זה הרוח היא היש האמיתי, היא ניצחית ואינה נתונה לשינויים חומריים. לכן בחרו משה ואהרון לברך את העם בברכה העצומה של יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם. דהיינו שתזכו לשלמות העשייה – עשיה שמתקיימת, שכל מעשי ידיכם מכאן ולהבא יזכה לנועם ה' דהיינו השכינה וממילא הצלחה וברכה.




^ 1.ויקרא ט', א'
^ 2.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 3.ויקרא ט', כ"ב
^ 4.ויקרא ט', כ"ג
^ 5.פירוש רש"י עה"ת ויקרא ט', כ"ג
^ 6.תהילים צ', י"ז
^ 7.בראשית ב', ז'
^ 8.נידה לא.
^ 9.עיין ברכות י. ומגילה יד. : "שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים והקב''ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעיים".
^ 10.עיין סוטה ה.
^ 11.סנהדרין צו:


עוד בנושא שמיני

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il