ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
חכמינו ז"ל אמרו שמזמור כ"ב בתהלים יסדו דוד המלך ע"ה ברוח-הקודש על הגאולה שבימי מרדכי ואסתר: "למנצח על אילת השחר מזמור לדוד", כמו אילה שקופצת ממקום למקום, כך הייתה הגאולה בימי מרדכי ואסתר, בקפיצה ממצב למצב, מסכנת כליה של עם ישראל כולו, לרווח והצלה.
כדרך השחר העולה מתוך החשכה, כך נגאלו ישראל מתוך עומק החשכה של הגלות לאור גדול של ישועה, אילת השחר. שאם תאמר בלבבך, כיון שלא היה בגאולה זו נס גלוי, שמא היה זה כמנהג העולם, אולי הכל היה מקרה טבעי, לכן בא המזמור ללמדנו ולהזכיר לנו את המהירות הנפלאה של ההתרחשות של המאורעות. כאיילה הקופצת ממקום למקום.
הכל התרחש במהירות: "ויאמר המלך מהרו את המן". "ויאמר המלך מהר קח את הלבוש ואת הסוס". ו"עודם מדברים ויבהילו את המן", הרי כי הכל נעשה במהירות, וזה מורה שרבש"ע אלקי ישראל הוא פעל ועשה את הגאולה הזו. מעומק החשכה, בקפיצה גדולה יצאו ישראל לאור גדול, וליהודים הייתה אורה ושמחה וגו'.
הירושלמי במסכת ברכות אומר:
ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. כמו שכתוב: 'כי אשב בחֹשך ד' אור לי'. כך בתחילה - 'ומרדכי יושב בשער המלך', ואחר-כך 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס', ואחר-כך 'וישב מרדכי אל שער המלך' ואחר-כך 'ומרדכי יצא מלפני המלך במלבוש מלכות', ואחר-כך 'וליהודים הייתה אורה ושמחה'.
המהר"ל בהקדמה לספרו "אור חדש" על מגילת אסתר מבאר שכיון שהגאולה היא מאת ד' יתברך, אין הגאולה נעשית בפעם אחת אלא בשלבים, לפי שאי-אפשר לעלות למדרגה העליונה שלה גאולה בפעם אחת. לכן גם דימו אותה לאיילה שהיא מתקדמת בקפיצות במהירות, קפיצה אחר קפיצה. כן הגאולה, מחמת שהיא מתחילה ממצב השפלות של ישראל בגלותן ומגמתה לרום המעלה, מוכרחה היא להיות בהדרגה ואי-אפשר שתהיה בפעם אחת.
אבל מכל-מקום, השלבים באים במהירות זה אחר זה. כך היה בגאולה בימי מרדכי ואסתר, היו כמה שלבים והם נעשו זה אחר זה במהירות ובתוך יום אחד התרחשה כל הגאולה והכל נהפך: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
הווה אומר שמדברי חכמים אלו ועל-פי ביאור המהר"ל אפשר ללמוד שהגאולה העתידה גם היא יכולה להתרחש במהירות מסחררת שלב אחרי שלב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
