ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מש' פוגל הי"ד
הגדולה של סיפור פורים איננה טמונה בכך שהמן ומרעיו נתלו ונהרגו, גם אם זה חשוב כשלעצמו, אלא בכך שהעם היהודי ניצל מהשמדה. הישועה וההצלה של עם ישראל הם המוקד של סיפור פורים. העונש של אויבינו הוא ודאי, גם אם לא תמיד הוא נראה לעין, או מיידי. אך בהסתכלות היסטורית, כל אלה שרדפו אותנו בלי רחמים וניסו להשמיד אותנו נעלמו מעל במת העולם והציוויליזציה. העם היהודי, חבול אך לא נכנע, הוסיף להתקיים ולהיות המנוע לחינוך ולחדשנות ומצפון לאנושות. במובן זה פורים איננו אירוע היסטורי בלבד, סיפור שהתרחש בעבר הרחוק בפרס הרחוקה, אלא גם הסיפור שלנו היום, סיפור שנשאר רלוונטי לחיינו.
המציאות היא שתמיד היה ותמיד יהיה המן - שונא יהודים. גם היום הוא עדיין קיים, ואפילו בשם הפרסי ובשפה הפרסית, ומאיים להשמיד אותנו. חג פורים מלמד אותנו שבסופו של דבר הוא ינחל מפלה, על אף שאין שום ערובה בדבר המחיר שנצטרך לשלם, חס וחלילה, כדי להשיג את המטרה הזאת.
יש שני גיבורים בסיפור פורים. האחת היא, כמובן, המלכה אסתר שהפכה למושיעה של עמה. אסתר היא דוגמה ליהודייה שחשה אחריות לעם היהודי ולעתידו, גם כשזה עולה לה במחיר פגיעה ברווח אישי, או אפילו במעמדה החזק, בכוח השפעתה ואפילו בחייה. היא עושה מעשה של אומץ נואש כאשר היא קמה נגד המן, שזוכה, לכאורה, לאוזן קשבת מצד המלך ולאמונו וגם מייצג את דעת הרוב בממלכה שבה היא שולטת. אין ספק שאי אפשר לראות בהתנהגותה חשיבה על תקינות פוליטית.
יש היום יהודים רבים בעלי השפעה וממון ובעלי מעמד וכוח שלא קמים להגן על אחיהם היהודים ועל המדינה היהודית היחידה בעולם. למען האמת, רבים מהם, תחת מסווה כזה או אחר של כותרות שנשמעות צדקניות, בעצם פועלים נגדנו. הם במובן שונה ממלאים את דרישת חז"ל בפורים להשתכר עד שלא ידעו להבדיל בין המן לבין מרדכי. אסתר היא זאת שמתמודדת עם הקושי ורואה דברים נכוחה, ולא כפי שאחרים, ברוב תמימותם, מבקשים לראותם. מכאן נולד תפקידה ההרואי בסיפור היהודי וזאת הסיבה שהרבה נשים יהודיות נפלאות נקראו על שמה בכל הדורות.
הגיבור האחר הוא מרדכי. מרדכי בעיני הפרסים הוא יהודי מרגיז, יהודי עקשן, תובעני, דוקרני ועם פרנויה יהודית גדולה. הוא מתואר במגילת אסתר בצורה תמציתית ביותר "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". המדרש מלמד אותנו שהיו רבים שלא הסכימו עם התנהגותו של מרדכי. הם חשבו שהעקשנות שלו היא התגרות בגורל ושהוא אחראי, בעקיפין לפחות, לכוונותיו הרצחניות של המן. יש אנשים רבים שסבורים שהאדם שסובל התעללות בו מביא על עצמו את ההתעללות, שהקורבן אחראי, במידה מסוימת או אפילו מלאה, למצבו הבעייתי. האו"ם, האיחוד האירופי, ארגונים לא ממשלתיים רבים, המחרימים והפעילים למיניהם היו בוודאי מוקיעים את מרדכי על התנהגותו. אבל בלי מרדכי, אין אסתר ואין סוף טוב לסיפור פורים.
אנחנו צריכים יהודים עקשנים, גם אם אנחנו חולקים עליהם מבחינה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית. אנחנו רואים שאפילו בסוף סיפור פורים, גם כשמרדכי מתגלה כגיבור, לא כל היהודים מרוצים ממנו. הם סבורים שהוא לוקה בחסר מבחינה רוחנית, חינוכית, לימודית. זה גורלם של יהודים גדולים, אין מצב בו כולם תומכים בהם במאה אחוזים. אך ההיסטוריה והעם היהודי הנציחו את העקשנות של מרדכי, שנשאר, יחד עם אסתר, הגיבור של סיפור פורים. אני מתפלל שגם סיפור פורים שלנו יגיע לסיום ברור ולניצחון.
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לאן שבים ולמה מתוודים?
ללמוד להתייחס
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
