ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פורים
"גם יש להתעמק במהות עבודת היום. כידוע שלכל חג יש ענין סגולי מיוחד לכל אשר קרבת אלוקים יחפץ (למי שחפץ להידבק בה'), שהוא עת רצון ושעת הכושר לענין מסויים שאפשר להשיגו דווקא בזמן הזה. ולאור זה יש לבאר מה ענינו המיוחד של פורים שהדרך להשיגו היא על ידי משתה ושמחה ו'ליבסומי עד דלא ידע' וכו' ועל ידי משלוח מנות ומתנות לאביונים, שאין מצוות כאלו בשאר החגים. וכן יש להבין שייכות כל המצוות האלו לענין מחיית עמלק, שזה עיקר עניינו של פורים.
הביאור בזה. דהנה כל החגים המה ימים קדושים שעל ידם מתקרב איש יהודי ומתדבק להשם יתברך, ומטרתם 'אשר יראה כל זכורך את פני השם אלקיך', וכן חנוכה ופורים, שעניין אחד לכל הימים הקדושים הללו אשר על ידם יתעלה יהודי לשיא הדרגה העילאית, הן כשנמצא בימי הזוהר וגדלות המוחין והן בזמן שנמצא בשפל המצב בהסתר פנים, בקטנות המוחים. היום הגדול ביותר בשנה הוא יום הכיפורים, אשר בעת שעלה משה רבינו על ההר ויהי שם ארבעים יום, היה יום הכיפורים יום הארבעים בו נתעלה מאוד עד שקיבל לוחות האחרונות ואמר לו הקדוש ברוך הוא 'סלחתי כדבריך'. וכך גם לדורות נקבע ליום התעלות, שהכהן הגדול זוכה בו פעם אחת בשנה להכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים וכמו שהקשו חז"ל על הפסוק "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" וגו' הרי הכהן הגדול היה שם ואינו אלא ילוד אשה, ותירצו שבשעה שנכנס לקודש הקדשים לא היה בגדר אדם, שזהו שיא ההתעלות. ויום זה הוא היום הקדוש ביותר מכל המועדים, שבת שבתון. ולעומתו יש עוד יום אחד בשנה יום הפורים בו יכול איש יהודי להתעלות עד בחינת יום הכיפורים. וענין הפורים הוא להיפך, שמתעלה מתוך המצב הירוד והשפל ביותר אשר הלך חשכים ואין נוגה לו והוא בתוך הסתר גדול. וכמאמר חז"ל: "אסתר מן התורה מניין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". כל מגילת אסתר עניינה להורות לעם השם איך להתעלות ולהתקדש בקדושה עליונה, בבחינת יום כיפורים, מתוך מצב של הסתר איום. וכמובא בחז"ל ובספרים הקדושים שכל מקום שנאמר במגילה המלך הכוונה למלכו של עולם מלך מלכי המללכים הקדוש ברוך הוא , אך היות וכל ענין המגילה הוא הסתר גם זה בהסתר".
המיוחד בפורים לפי דבריו הוא, שמצד אחד זה חג - זמן המיועד להתעלות, ומצד שני הוא חג שכל עניינו הוא כיצד לעלות מתוך מצב של הסתר וירידה דווקא. ישנה אמירה משמעותית מאוד בחג זה, מעין המשפט הידוע של רבי נחמן מברסלב "אין שום יאוש בעולם כלל";שלא יעלה בדעתו של אדם שכאשר הוא במצב שפל מאוד אין לו תקומה חלילה ואבדה תקוותו, כי תמיד אפשר לשוב ולדבק עצמו בשם יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
