ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פורים
"גם יש להתעמק במהות עבודת היום. כידוע שלכל חג יש ענין סגולי מיוחד לכל אשר קרבת אלוקים יחפץ (למי שחפץ להידבק בה'), שהוא עת רצון ושעת הכושר לענין מסויים שאפשר להשיגו דווקא בזמן הזה. ולאור זה יש לבאר מה ענינו המיוחד של פורים שהדרך להשיגו היא על ידי משתה ושמחה ו'ליבסומי עד דלא ידע' וכו' ועל ידי משלוח מנות ומתנות לאביונים, שאין מצוות כאלו בשאר החגים. וכן יש להבין שייכות כל המצוות האלו לענין מחיית עמלק, שזה עיקר עניינו של פורים.
הביאור בזה. דהנה כל החגים המה ימים קדושים שעל ידם מתקרב איש יהודי ומתדבק להשם יתברך, ומטרתם 'אשר יראה כל זכורך את פני השם אלקיך', וכן חנוכה ופורים, שעניין אחד לכל הימים הקדושים הללו אשר על ידם יתעלה יהודי לשיא הדרגה העילאית, הן כשנמצא בימי הזוהר וגדלות המוחין והן בזמן שנמצא בשפל המצב בהסתר פנים, בקטנות המוחים. היום הגדול ביותר בשנה הוא יום הכיפורים, אשר בעת שעלה משה רבינו על ההר ויהי שם ארבעים יום, היה יום הכיפורים יום הארבעים בו נתעלה מאוד עד שקיבל לוחות האחרונות ואמר לו הקדוש ברוך הוא 'סלחתי כדבריך'. וכך גם לדורות נקבע ליום התעלות, שהכהן הגדול זוכה בו פעם אחת בשנה להכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים וכמו שהקשו חז"ל על הפסוק "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד" וגו' הרי הכהן הגדול היה שם ואינו אלא ילוד אשה, ותירצו שבשעה שנכנס לקודש הקדשים לא היה בגדר אדם, שזהו שיא ההתעלות. ויום זה הוא היום הקדוש ביותר מכל המועדים, שבת שבתון. ולעומתו יש עוד יום אחד בשנה יום הפורים בו יכול איש יהודי להתעלות עד בחינת יום הכיפורים. וענין הפורים הוא להיפך, שמתעלה מתוך המצב הירוד והשפל ביותר אשר הלך חשכים ואין נוגה לו והוא בתוך הסתר גדול. וכמאמר חז"ל: "אסתר מן התורה מניין, שנאמר ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". כל מגילת אסתר עניינה להורות לעם השם איך להתעלות ולהתקדש בקדושה עליונה, בבחינת יום כיפורים, מתוך מצב של הסתר איום. וכמובא בחז"ל ובספרים הקדושים שכל מקום שנאמר במגילה המלך הכוונה למלכו של עולם מלך מלכי המללכים הקדוש ברוך הוא , אך היות וכל ענין המגילה הוא הסתר גם זה בהסתר".
המיוחד בפורים לפי דבריו הוא, שמצד אחד זה חג - זמן המיועד להתעלות, ומצד שני הוא חג שכל עניינו הוא כיצד לעלות מתוך מצב של הסתר וירידה דווקא. ישנה אמירה משמעותית מאוד בחג זה, מעין המשפט הידוע של רבי נחמן מברסלב "אין שום יאוש בעולם כלל";שלא יעלה בדעתו של אדם שכאשר הוא במצב שפל מאוד אין לו תקומה חלילה ואבדה תקוותו, כי תמיד אפשר לשוב ולדבק עצמו בשם יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
