בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • פורים
לחץ להקדשת שיעור זה
ט' אדר תשע"ז

נתיבות שלום חלק ג'

undefined

רבנים שונים

ט' אדר תשע"ז
2 דק' קריאה
היום נראה כיצד ה"נתיבות שלום" מבסס מבחינה היסטורית את מהותו של פורים כחג של דבקות מתוך משבר, על פי מדרשי חז"ל המורים על גודל הירידה הרוחנית שהייתה בזמן בו התרחשה מגילת אסתר:

"מגילת אסתר היא סמל של נפילה לשפל המצב שעברה על עם ישראל אי פעם, המן אמר ישנו עם אחד ואמרו חז"ל שאמר אלוקיהם ישן הוא על פי המובא בכתבי האריז"ל שהמן היה ראש הקליפה וידע שגם למעלה (זאת אומרת מבחינה רוחנית) היה אז בחינת דורמיטא ושֵינה, שכבר עברו השבעים שנה ועדיין לא היו יכולים לצאת מגלות בבל וכמובא ביסוד העבודה (מכתב לפרשת זכור) כי "מרדכי" עם הכולל של האותיות גימטריה "העדר" שהיה אז בחינת העדר כמו כל זרע אחרי שנקלט בארץ ולפני הצמיחה שהוא במצב של העדר וקרוב להיות הולך ונפסד. ובזמן הוא ירדו ישראל לדרגה הנמוכה ביותר, שקועים בשערי טומאה, עד שנהנו מסעדתו של אחשוורוש המסמלת כל התאוות, הן תאוות האכילה וכל התענוגים הקשורים בה, כמו לתת לכל אחד את כל מיני ההנאות ואפילו יין של מדינתו, והן תאוות נשים, בכל ענין הבאת ושתי וכו' ואח"כ כל הפרשה עם אסתר. כי היות ועם ישראל כה נתרחקו מתענוגי הקדושה נפלו לתוך תענוגים שפלים. ומנהיגי הדור הצדיקים היו מיואשים מהמצב, כמו שנאמר וכל עבדי המלך אשר בשער המלך, מרומז לצדיקים עובדי מלכו של עולם, כורעים ומשתחווים להמן, מתוך נפילת רוח מגודל ההסתר וממצבם השפל של העם. אשר כל זה היה סיוע למחשבתו האיומה של המן האגגי להשמיד את כל היהודים. וגם אסתר הצדקת הייתה בבחינת "וכאשר אבדתי אבדתי" (שזה מה שהיא אומרת למרדכי כאשר היא מכניסה את עצמה לסיכון, להכנס אל המלך בלא שנקראה, על מנת לנסות ולהציל את עם ישראל) מצב השמדה של ענייני הגוף וענייני הנשמה גם יחד. מצב זה מרמז על תקופות דומות של הסתר העוברות על הכלל והפרט בכל דור ודור, מצב של ואנכי הסתר אסתיר, הסתר כפול, בעניינים הנוגעים אל הגוף ואל הנשמה. וזה גודל עניינו של יום הפורים, שבמצב כזה אפשר להתעלות לשיא הדרגות, עליה מתוך הסתר"

לאחר שהבנו ממהותו של יום הפורים, מסביר ומחדש בעל 'נתיבות שלום' מדוע יש בפורים מה שאין בכל החגים - שלא יהיה בטל לעולם. בכך הוא מרומם את ענין הפורים - עליה מתוך מצב של כמעט יאוש, לדביקות - לא רק למעמד של אפשרות אלא למעמד של מטרה, זאת אומרת שבעצם הגילוי והנחת רוח שיש בעליה מן ה"תחתית" דווקא בה יש נחת רוח לקב"ה יותר מכל ענין אחר:

"ולכן ימי הפורים אינם בטלים לעולם, כי עיקר תכלית בריאת העולם שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים, שמתוך השאול תחתית ימצאו את הדרך איך להתדבק אל השורש חלק אלוק ממעל. וכל שאינו בהסתר פנים אינו מהם (חגיגה ה.) כמו שפירשו בספרים הקדושים, דהיינו שאינו יודע שגם בתוך ההסתר הוא בחינת פנים, וגם בהגיעו לשערי מוות בנפש רוח ונשמה ימצא את הדרך להאיר מחשכים, שאז ונהפוך הוא וליהודים היתה אורה ושמחה"
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il