ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הרב קוק
מספר עוד הרב חרל"פ:
"ופעם אחת היה אחד מקרובי המשפחה זקוק לישועה, ורב גדול בחו"ל שהיה מקורב למשפחה הצטער מאוד על כך, וערך מכתב לכבוד קדושת מרן הרב זצ"ל (הרב קוק), שהוא מאמין באמונה שלמה שאם כבוד הרב היה מעתיר בעד אותו קרוב, בוודאי היה נענה מן השמים והישועה כבר הייתה באה, אלא שמתוך עבודתו (של הרב קוק) למען הכלל, הוא מסיח דעתו ממנו, ואינו פונה להעתיר בעדו. ואז, כשקיבל מהרב את המכתב שלח לקרוא לי במיוחד ואמר לי בזה הלשון: "אני מתפלא איך קלע הרב ההוא אל המטרה, אבל מה אעשה אם אין לי זיקה אל הפרט, וכל מעייני נתונים להכלל..." ומוסיף הרב חרל"פ: ובבחינתו זו שהיה כולו כללי ולא פרטי עלה על כל בני דורו והיה משכמו ומעלה גבוה מכל העם.. אשרי הדור שהיה שרוי בתוכו.."
אכן, הרב היה 'כללי': עיקר מחשבותיו היו על ענייני הכלל, עיקר פעולותיו, רצונותיו וכתביו עסקו בענייני הכלל. תכונה זו, של עיסוק בענייני הכלל, היא תכונה המאפיינת גדולי עולם.
וכמו שכתב הרב קוק:
"גדולי הנשמה אינם יכולים להיות נפרדים מן הכללות היותר מקיפה. כל חפצם ושאיפתם היא תמיד- טובת הכלל כולו... לאושר של הכל הם מצפים, לאורה ולשמחה של הכל הם מייחלים"
(אורות הקודש ח"ב עמוד תמ"ב)
וכן כתב הרב קוק ב'אורות התורה' (יג,ג):
"תורת חוץ לארץ עוסקת בתיקון הנפש הפרטית... לא כן תורת ארץ ישראל, היא דואגת תמיד בעד הכלל, בעד כללות נשמת האומה. הפרטים מתכנסים בקרבה בכללה, הם מתעלים בעילוייה ומתעטרים בעטרתה"
כלומר: תורת ארץ ישראל עוסקת בכלל. אין זה אומר שהפרטים זניחים ולא חשובים, הפרטים חשובים מאוד, אך הם יונקים את חשיבותם מתוך הכלל, מתוך היותם חלק מהכלל, חלק מעם ישראל.
לפי זה נוכל אולי לכנות את תורת הרב כ'תורת ארץ ישראל' מבחינה זאת, שעיקר תורתו עוסקת בכלל, אך מתוך הכלל ישנה משמעות וחשיבות גם לפרטים.
מספר ר' שבתאי בורנשטיין שאמר לו הגרי"מ חרל"פ:
"אני בא כעת מקרית משה, מצאתי את הרב קוק במצב של ייסורים נוראים, שאלתיו איך הוא מרגיש, ואמר לי שעל הייסורים בעצמם אינו מתרעם אלא מה שקשה לו לסבול הוא שהייסורים גורמים לפעמים להפרידו מדבקותו בה'..."
סיפור דומה מספר ר' שמואל קוק, אחיו של הרב:
"בימים האחרונים לחייו, כשהיה על ערש דווי, מצאתיו בוכה. שאלתיו: 'על מה אתה בוכה, על הייסורים הנוראים'? השיב הרב 'לא על אלה אני בוכה, אלא על המחשבות וההגיונות המתרוצצים במוחי, ואין לאל ידי עתה לרושמם"
גודל הדבקות של הרב ומחשבותיו בעניינים עליונים ונשגבים, לא סתרו את גודל דקדוקו וזהירותו בפרטי פרטים של הלכה.
נביא כאן מעט דוגמאות:
מספר הרב צבי יהודה קוק (לשלשה באלול): פעם התארח הרב קוק באיזו אכסניה ונקבה בעלת הבית במחיר גבוה שניתן היה להפחיתו על ידי מיקוח עם בעלת הבית. אך הרב לא התמקח. כששאלוהו אחר כך מדוע לא התמקח, ענה "וכי מה שאמרו חז"ל אל תרבה שיחה עם האשה לא כדאי הוא לוותר לה בשביל זה חצי רובל?"
מספרים על הרב ש'היה נזהר מהכנסת אצבעות היד בין אבני הכותל' (חשש שייחשב ככניסה בטומאה להר הבית).
'במקום אחד כבדוהו בכוס תה, וחשש על הכלים אם נטבלו, אך לא רצה להעליב, ולכן שתה מתוך הצלחת הקטנה שהיא בכלל כלי חרס שאינם צריכים טבילה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
