ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- ארבעה בנים
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דברים אלה, מציבים אתגר בפני מפרשי ומאיירי ההגדה. נציין כמה מן הקשיים שיש לפתור אותם.
א. מדוע לכאורה רוב הבנים (75%) אינם "מוצלחים"?
ב. על פי איזה עקרון הם מסודרים?
ג. מדוע נפקד מקומו של הבן הצדיק? (והרי הוא אמור להיות חלומה האולטימטיבי של כל אם יהודיה).
ד. מה ההבדל בין התם (=טיפש לפי הירושלמי) לבין זה שאינו יודע (אפילו) לשאול?
יתכן וצריך להציע את הפתרון הבא המבוסס על הביטוי "דברה תורה". על פי הפרשיה בה מופיע הבן בתורה, ננסה לזהות את מהותו. סדר הבנים עולה, בתחתית הרשימה נמצא הרשע ובקצה העליון זה שאינו שואל שאלות. הרשע מקשה את קושיתו: "מה העבודה הזאת לכם" על הציווי להקריב קרבן פסח (שמות י"ב כו). הקרבת קרבן הפסח הייתה מבחן אמונה בקב"ה כבר לדור יוצאי מצרים והיא שמשה כמבחן מדי שנה לכל יהודי. מי שנמנע ולא הקריב נתחייב כרת ונגדע מכלל ישראל. יש הקבלה ברורה בין מצוות ברית המילה החד פעמית בחייו של היהודי לבין מצוות הקרבת קרבן הפסח המתחדשת בכל שנה בשנה. שתיהן ניתנו לפני היציאה ממצרים ובשתיהן אי קיומן בשב ואל תעשה גורר אחריו את העונש הכבד יוצא הדופן של כרת. לכן נראה לומר ששתיהן מבטאות את הרעיון של כריתת ברית עם הקב"ה שנקבעת בבשרנו בגיל שמונת ימים ומתחדשת בכל שנה ושנה בי"ד בניסן. עקרון זה מוכח גם מכך שהתנ"ך מספר לנו על הקרבת קרבן הפסח לאורך ההיסטוריה של העם דווקא בנקודות זמן בהן היה צורך מיוחד בחידוש הברית. ניתן כמה דוגמאות:
א. לקראת היציאה ממצרים ב. עם הכניסה לארץ ישראל ג. לאחר הפרת הברית על ידי אחז
ד. לאחר הפרת הברית בידי מנשה ואמון ה. עם הכניסה לארץ ישראל, מחדש, בימי עזרא.
לפי זה, הרשע הינו הכופר שאיננו רוצה לכרות ברית עם הקב"ה ואיננו מעוניין להישאר בתוך כלל ישראל. מדרגה אחת בלבד מעליו נמצא החכם. שאלתו של החכם המופיעה בספר דברים (ו' כ-כה) היא שאלתו של האינטלקטואל. הוא יודע להבחין בין חוקים למשפטים ובין שניהם לעדות, אבל בקרירותו מסייג הוא את אמונתו "אשר ציוה ... אתכם". כל עוד איננו מקבל תשובה הוא עדיין, עם רגל אחת בחוץ. עוד קומה מעליו נמצא התם. תם בלשון תורה משמעותו: שלם, מושלם, מאמין, כמחמאה או כהדרכה ולכן מצאנו - "התהלך לפני והיה תמים", "תמים תהיה עם ד' אלקיך". שאלתו של התם "מה זאת" (שמות י"ג יא-טז) מתייחסת למצוות "פטר חמור". גם צדיק זה, איננו מבין פשרה של מצווה זו ומהותה. קדושה וחמור הילכו יחדיו? תמה הוא. הבן המובחר מבין הבנים, הצדיק העליון, הוא זה שאיננו שואל שאלות. שאלתו של בן זה איננה מופיעה בתורה כיוון שלא שאל אותה ולא בגלל שלא ידע מה לשאול. צדיק זה עובד את אלקיו בשתיקה רועמת כמו שהגדיר ה"רבה" מקוצק "אין דבר יותר שלם מלב שבור ואין רועם יותר מן השתיקה". הראי"ה זצ"ל תיאר את מהותו בדרך נפלאה "כשבעל המחשבה הדוממת עוסק בדממתו הנשגבה, עולמות רבים הולכים ונבנים..." (אורות הקודש, דרך הקודש ע' רעד). צדיק עליון זה נמצא בתורה צמוד למצות אכילת מצה=לחם עוני=לחם שעונים עליו דברים הרבה. בליל הסדר, גם הבן הזה, חייב במצוות סיפור יציאת מצרים,לכן אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח.
הבה נתפלל כי בזכות קיום מצוות סיפור יציאת מצרים נזכה לגאולה שלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
