ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
כשהנביא ישעיהו, שאת נבואות הנחמה שלו אנו קוראים בתקופה זו של השנה - "שבע דנחמתא", תיאר את המלך המשיח, הוא הדגיש וְשָׁפַט בְּצֶדֶק . הדגשה זו מהדהדת את הפתיחה לפרשת השבוע שלנו
פעמים רבות כבר הזכרנו כי סימן מובהק לחשיבותו של מושג הוא כשהתורה חוזרת על ביטוי מסוים שלש פעמים. וכשהכתוב חוזר על ביטוי מסוים שלש פעמים בפרשיה אחת, זה סימן מובהק לחשיבותו הגדולה דווקא בפרשיה זו.
על חשיבותה של השמ יעה בעבודת השם שלנו, עמדנו בדברינו לפרשת ואתחנן תשפ"ה, ורמזנו לחשיבותה גם בבית הדין המתנהל על פי עקרון היסוד המנוסח בתורה בביטוי הבא: " בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו).
בתחילת נאומו הראשון של משה רבנו - דיין הציבור הראשון בתולדות עמנו כעם, הוא מדגיש "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵ יכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְ תֶּם צֶדֶק " (דברים א, טז).
ננסה להסביר את הקשר בין השמ יעה והצדק בבתי הדין לממונות, ואת ההבדל בינם לבין מערכות משפט אחרות שמנסות להבטיח שהחברה תתנהל על פי המשפט והדין, אבל אינן מקשרות בין המשפט והשמיעה.
נביא דוגמאות שממחישות כיצד העיקרון משפיע על עבודת בית הדין.
בפרשתנו מובא: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" (יז, ו). בגמרא במסכת מכות, חז"ל מלמדים אותנו "על פי שנים עדים - שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן" (דף ו ע"ב).
הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא על בעלי הדין: "לא יהיה הדיין שומע (את בעלי הדין) מפי התורגמן" (סנהדרין פרק כא הלכה ח). ראשונים אחרים הרחיבו גם לעניין שמיעת דברי העדים, וכך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט: "העדים ששלחו עדותן בכתב לבית דין, אינו עדות" (סימן כח סעיף יא). בין כך ובין כך, למדנו על חשיבות ההקשבה והשמיעה, בהשגת צדק. נצטט את דברי הסמ"ע (אחד מנושאי הכלים החשובים ביותר של המחבר בחושן משפט): "דיותר יוכל להתברר האמת כששומע מפי בעלי דינין והעדים עצמן". כיוון שעל פי ההלכה הדיינים הם הממונים על חקר האמת ומשפט הצדק, חשוב מאוד שהם יחקרו את בעלי הדין ואת העדים ישירות, שהרי חכמים כבר לימדונו כי "ניכרים דברי אמת" (סוטה ט ע"ב). אם בעל הדין הוא הדובר, יתרונו של העשיר על העני בא פחות לידי ביטוי, שהרי בעלי הדין נשמעים כמו שהם ולא לפי יכולתם הכלכלית והאפשרות שלהם לשכור את שירותיו של עורך דין בכיר יותר ומפולפל יותר. על הדיינים מוטלת החובה של " פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף: פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא, ח-ט). חובה זו באה לידי ביטוי הלכה למעשה "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים, ... הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר 'משום "פתח פיך לאלם' " (משלי לא, ח). לדברים מצורפת הסתייגות: "וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים" (שו"ע חו"מ ה' דיינים סימן יז סעיף ט). אזהרה זו נצרכת, שהרי כשם שיש לעזור לחלש להביע את עמדתו, כך אין לתת יתרון לחלש על חשבון זכויותיו של החזק.
דוגמא נוספת מופיעה בהלכה שנפסקה ע"י הרמב"ם והשו"ע: "צריך הדיין לשמוע טענות בעלי דינין ולשנות טענותיהן (לחזור על הדברים ששמע) שנאמר ויאמר המלך "זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (סנהדרין פרק כא ה"ט, חו"מ סי' יז סע' ז). הלכה זו נלמדת משלמה המלך בדונו את שתי הנשים, שטענו כל אחת שהילד החי הוא שלה. כאן השמיעה משמעותה היא ההוכחה שהדיין הקשיב לכל אחד מהצדדים והבין את דבריהם, וכן מאפשרת לכל אחד מבעלי הדין להקשיב לדיין האובייקטיבי שנותן יחס שווה לשני הצדדים, וגם לטענותיו של הצד השני, בניתוק מהאיבה ומהרגשות הקשים, ולהיות בטוח שדבריו נשמעו והובנו.
הבה נתפלל כי נזכה להרבות שמיעה והקשבה מכל הבחינות
ולהוסיף משפט צדק בכל התחומים
וכך גם "אמת ושלום" גם בעבודת רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה – גזית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
