ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
כשהנביא ישעיהו, שאת נבואות הנחמה שלו אנו קוראים בתקופה זו של השנה - "שבע דנחמתא", תיאר את המלך המשיח, הוא הדגיש וְשָׁפַט בְּצֶדֶק . הדגשה זו מהדהדת את הפתיחה לפרשת השבוע שלנו
פעמים רבות כבר הזכרנו כי סימן מובהק לחשיבותו של מושג הוא כשהתורה חוזרת על ביטוי מסוים שלש פעמים. וכשהכתוב חוזר על ביטוי מסוים שלש פעמים בפרשיה אחת, זה סימן מובהק לחשיבותו הגדולה דווקא בפרשיה זו.
על חשיבותה של השמ יעה בעבודת השם שלנו, עמדנו בדברינו לפרשת ואתחנן תשפ"ה, ורמזנו לחשיבותה גם בבית הדין המתנהל על פי עקרון היסוד המנוסח בתורה בביטוי הבא: " בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, טו).
בתחילת נאומו הראשון של משה רבנו - דיין הציבור הראשון בתולדות עמנו כעם, הוא מדגיש "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵ יכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְ תֶּם צֶדֶק " (דברים א, טז).
ננסה להסביר את הקשר בין השמ יעה והצדק בבתי הדין לממונות, ואת ההבדל בינם לבין מערכות משפט אחרות שמנסות להבטיח שהחברה תתנהל על פי המשפט והדין, אבל אינן מקשרות בין המשפט והשמיעה.
נביא דוגמאות שממחישות כיצד העיקרון משפיע על עבודת בית הדין.
בפרשתנו מובא: "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים" (יז, ו). בגמרא במסכת מכות, חז"ל מלמדים אותנו "על פי שנים עדים - שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן" (דף ו ע"ב).
הרמב"ם מפרש את דברי הגמרא על בעלי הדין: "לא יהיה הדיין שומע (את בעלי הדין) מפי התורגמן" (סנהדרין פרק כא הלכה ח). ראשונים אחרים הרחיבו גם לעניין שמיעת דברי העדים, וכך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט: "העדים ששלחו עדותן בכתב לבית דין, אינו עדות" (סימן כח סעיף יא). בין כך ובין כך, למדנו על חשיבות ההקשבה והשמיעה, בהשגת צדק. נצטט את דברי הסמ"ע (אחד מנושאי הכלים החשובים ביותר של המחבר בחושן משפט): "דיותר יוכל להתברר האמת כששומע מפי בעלי דינין והעדים עצמן". כיוון שעל פי ההלכה הדיינים הם הממונים על חקר האמת ומשפט הצדק, חשוב מאוד שהם יחקרו את בעלי הדין ואת העדים ישירות, שהרי חכמים כבר לימדונו כי "ניכרים דברי אמת" (סוטה ט ע"ב). אם בעל הדין הוא הדובר, יתרונו של העשיר על העני בא פחות לידי ביטוי, שהרי בעלי הדין נשמעים כמו שהם ולא לפי יכולתם הכלכלית והאפשרות שלהם לשכור את שירותיו של עורך דין בכיר יותר ומפולפל יותר. על הדיינים מוטלת החובה של " פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף: פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן" (משלי לא, ח-ט). חובה זו באה לידי ביטוי הלכה למעשה "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים, ... הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר 'משום "פתח פיך לאלם' " (משלי לא, ח). לדברים מצורפת הסתייגות: "וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים" (שו"ע חו"מ ה' דיינים סימן יז סעיף ט). אזהרה זו נצרכת, שהרי כשם שיש לעזור לחלש להביע את עמדתו, כך אין לתת יתרון לחלש על חשבון זכויותיו של החזק.
דוגמא נוספת מופיעה בהלכה שנפסקה ע"י הרמב"ם והשו"ע: "צריך הדיין לשמוע טענות בעלי דינין ולשנות טענותיהן (לחזור על הדברים ששמע) שנאמר ויאמר המלך "זאת אומרת זה בני החי ובנך המת..." (סנהדרין פרק כא ה"ט, חו"מ סי' יז סע' ז). הלכה זו נלמדת משלמה המלך בדונו את שתי הנשים, שטענו כל אחת שהילד החי הוא שלה. כאן השמיעה משמעותה היא ההוכחה שהדיין הקשיב לכל אחד מהצדדים והבין את דבריהם, וכן מאפשרת לכל אחד מבעלי הדין להקשיב לדיין האובייקטיבי שנותן יחס שווה לשני הצדדים, וגם לטענותיו של הצד השני, בניתוק מהאיבה ומהרגשות הקשים, ולהיות בטוח שדבריו נשמעו והובנו.
הבה נתפלל כי נזכה להרבות שמיעה והקשבה מכל הבחינות
ולהוסיף משפט צדק בכל התחומים
וכך גם "אמת ושלום" גם בעבודת רשת בתי הדין לממונות "ארץ חמדה – גזית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
