ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- יום העצמאות
האלשיך (פסוק לג) מסביר שהתשובה לכך נמצאת בהמשך המזמור:
"יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ: יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה"
(פסוקים לג – לז)
בפסוקים אלה דוד המלך מזכיר מאורעות גדולים כגון הפיכת הארץ הפורחת למדבר מרעת תושבי הארץ וכן להפך. בסקירה של מאורעות אלה קל יותר לראות את היד האלוקית שמנהיגה אותם. על כך אומר הפסוק החותם את המזמור: " מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה' " (תהילים קז, מג) ומבאר המצודות דוד :
"מי חכם - מי אשר נשאו לבו בחכמה וישמור בלבו אלה הדברים יהיו מתבוננים (מלשון הבנה) אליו חסדי ה' רצונו לומר בשום אלה הדברים על הלב יהיו נגלים אליו חסדי ה' ויבן אותם "
החכם מתבונן במאורעות הגדולים בהם קל לראות את ההשגחה האלוקית, ומתוך כך מתרגל להתבונן על המציאות בעמקות ולראות את יד ה' שמסתתרת מאחורי חוקי הטבע. מתוך התבוננות זו "נגלים אליו חסדי ה'" – הוא מצליח לראות שגם מאחורי המקרים שבשגרה מסתתרת השגחת ה' ועל כך ראוי להודות לה'.
טקטיקות הלחימה של מלחמת ששת הימים נלמדות באקדמיות הצבאיות בכל העולם, אולם אנו בתור אנשים מאמינים יודעים גם ש"מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינו" (תהילים קיח, כג). התנהלות מלחמות ישראל לוו בהשגחה אלוקית ישירה. מתוך תובנה זו שהקב"ה מוביל גם את התהליכים הטבעיים בעולם, מגיעים לשמחה והודיה לה': "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (שם, כד).
על פסוק זה מבאר המלבי"ם:
"זה היום אשר עשה ה', הוא מיוחס לה', ובו נגילה ונשמחה, בה' נשמח, לא בהתשועה עצמה , כי עקר השמחה היא מה שנודע לנו שה' עמנו ..."
מלבד השמחה הגדולה שבניצחון המלחמה, ישנה שמחה עמוקה יותר. לאחר אלפיים שנה של הסתר פנים, בהם היה נדמה חלילה שנזנחנו אל בין האומות, נושענו בחסדי ה' והתגלתה שוב ההבטחה הגדולה "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב" (תהילים צד, יד). על פי זה השמחה ביום ירושלים וביום העצמאות היא בעלת משמעות כפולה: שמחה על התשועה הארצית במלחמה ושחרור המקומות הקדושים, ושמחה שורשית יותר על המשמעות הרוחנית שזכינו לראות שה' עִמנו .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
