ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בפרשה ישנה פסקה שבה יש שתי מצוות, שלכאורה אינן קשורות זו לזו:
(ה) וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח שְׁלָמִים לַיקֹוָק לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ:
(ו) בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף...
(ט) וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט:
(י) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם:
זו לכאורה פסקה שאין לה חיבור ברור. הפסקה מדברת על שני נושאים:
1. קרבן שלמים והמצווה לאוכלו עד היום השלישי.
2. מצוות פאה, לקט (שיבולים הנופלות בשדה), עוללות ופרט (בכרם) – להניחם לעניים.
שלמים: צריך לזבוח את קרבן השלמים כך שעל ידו נהיה רצויים לה'. כאן הוזכרה החובה לאכול באותו יום וממחרת (ביום שנשחט, כל הלילה וכל יום המחרת עד השקיעה: "שני ימים ולילה אחד"), ומה שנותר ביום השלישי יש לשורפו.
החלק השני עוסק במתנות עניים בשדה: פאה, לקט וכו'.
האם יש קשר בין החלקים?
כדי לנסות לענות על השאלה, יש לברר מדוע התורה הזכירה כאן דווקא את קרבן השלמים, הרי ישנם זמנים מיוחדים גם לקרבנות אחרים? וכמו כן כבר דיברה התורה על קרבן השלמים בפרק ז' בספר ויקרא?
קרבן השלמים הוא קרבן שבו האדם משתתף באכילה. יש כאן מעין סעודה משותפת עם הקב"ה! יש כאן סעודה בזמן לא ארוך, שבו צריך להזמין חברים להשתתף כדי שלא יהפוך הקרבן לנותר (הדבר בא לידי ביטוי קיצוני במיוחד בקרבן תודה, שבו יש כמות עצומה של לחם, וצריך לסיימו תוך יום ולילה). יש כאן סעודה משותפת של האדם וחבריו עם הקב"ה.
סעודה כזו טובה ויפה, כל עוד זוכרים גם את העניים שבעם ישראל. כשם שאדם רוצה "לסעוד" כביכול עם הקב"ה, כך צריכה להיות לו מודעות לסעוד עם העניים. מצוות העניים שבפרק שלנו מיוחדות בכך שאין הבעלים נותן מתנה לעניים, אלא העניים באים ואוכלים אתו בשדה שלו! באים ומלקטים את חלקם בצד חלקו של בעל הבית!
החיבור שבין שתי הסעודות הוא החיבור הנכון: סעודה עם הקב"ה בצד אכילה ולקיטה ביחד עם העניים! זו מטרתנו: להדר בקיום המצוות, אך לא לשכוח, שגם הדאגה לזולת היא חלק מרכזי ממערכת המצוות!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
