ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
האם אדם שמקבל חיסון לקורונה צריך לברך ברכת הטוב והמטיב? או אולי ברכת שהחיינו?
תשובה
המשנה בברכות (נד:) אומרת: על הגשמים, ועל בשורות טובות, אומר: ברוך הטוב והמטיב. על בשורות רעות, אומר: ברוך דיין האמת. בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
מכאן אנו לומדים שכאשר אדם שומע בשורה טובה או מקבל דבר מה חדש, עליו לברך שהחיינו או הטוב והמטיב (להלן נדון מתי מברכים כל אחת מהברכות). אולם לכאורה יש לפקפק בכך, מפני שבכל הדוגמאות במשנה ובגמרא (שם) מדובר על כך שאדם קיבל דבר ממשי – ירדו גשמים, נולד לו בן, הוא קיבל ירושה וכדומה, ואילו כאן מדובר רק על מניעת דבר שלילי – בזכות החיסון האדם לא יהיה חולה, ולכן לא ברור אם מברכים על כך. פרט לכך, איננו רגילים לברך שהחיינו על כל טיפול רפואי, ומדוע כאן הדבר יהיה שונה?
ברכה על מניעת דבר שלילי
הגמרא בפסחים (נ.) אומרת, שבעולם הזה מברכים "הטוב והמטיב" על בשורות טובות ו"דיין האמת" על בשורות רעות, אך לעתיד לבוא גם על בשורות רעות נאמר "הטוב והמטיב". הטעם לכך הוא שלעתיד לבוא נבין שגם הדברים הנראים לנו כרעים מובילים לטוב, כי הקב"ה כולו טוב )ראו צל"ח שם ועוד).
מכאן עולה שהסיבה שאיננו מברכים "הטוב והמטיב" על דברים רעים היא לא מצד מהותם אלא מפני שאיננו רואים את הטוב המוחלט שייצא מהם. לפי זה אפשר לומר שאם היינו רואים את הטוב שייצא מן הרע היינו מברכים על כך, על אף שבדרך כלל הרע הוא חוסר קבלה או קלקול או תקלה. ואם כך, מבחינה מהותית ניתן לברך גם על דבר שהוא רק מניעת רע ולא רק על טוב ממשי.1 אך כפי שנראה להלן, מסתבר שהחיסון הוא טוב ממשי ולא רק מניעת דבר שלילי.
ברכה על טיפול רפואי
ביחס לברכה על טיפול רפואי, מצאנו בגמרא ברכה מיוחדת: "רופא חולים" (ברכות ס:), שנאמרת על הקזת דם, והיא אף נפסקה בשולחן ערוך (ר"ל, ד). הפוסקים נחלקו האם מברכים אותה בכל טיפול רפואי (עיינו אליה רבה שם ס"ק י, משנ"ב ס"ק ז ושעה"צ שם), ולדעת מרן הרב קוק זצ"ל (עולת ראיה, ח"א, עמ‘ שצ), אם מדובר על טיפול או ניתוח שהייתה בו סכנת חיים יש לברך בשם ומלכות. מכל מקום, לא הזכירה הגמרא אפשרות של ברכת שהחיינו או הטוב והמטיב על טיפול רפואי.
ואכן, ברור שאין קשר בין הדברים. טיפול רפואי לא קשור לברכת שהחיינו או לברכת הטוב והמטיב. גם כאשר אדם מקבל משכורת הוא לא מברך הטוב והמטיב או שהחיינו. ברכות אלו נאמרות על התחדשות, הגורמת התפעלות ושמחה. טיפול רפואי איננו אירוע של שמחה אלא אירוע של לחץ ושל חרדה. ולכן, גם כאשר משתקמים ממנו מתאימה ברכת "הגומל" (בתנאים מסוימים) ולא שהחיינו. אולם המקרה שלנו שונה במהותו. מדובר על מגפה כללית, עולמית, שלפתע נמצא לה פתרון.
לכן, על אף שעל טיפול רפואי רגיל לא מברכים שהחיינו, בהחלט יש מקום לברך שהחיינו או הטוב והמטיב על קבלת החיסון, שקיים בו מימד של דבר חדש שלפתע התגלה. פרט לכך יש להוסיף, שתחושת הלב השמחה איננה רק בגלל הצלה ממגפה, אלא בגלל היכולת לחזור לחיים תקינים. אנשים אינם יכולים להשתתף בשמחות ואף לא בלוויות באופן רגיל, אנשים אינם יכולים לפתוח עסקים וללכת לעבודה כרגיל, אינם יכולים לעשות קניות כרגיל, אינם יכולים לבקר בני משפחה כרגיל. השמחה שבקבלת החיסון היא לא רק שמחה על הפתרון הרפואי אלא על חזרת החיים לשגרה. זוהי שמחה כללית לפרט ולכלל, זוהי שמחה שיש בה הנאה גשמית גדולה ומרובה (ואמנם החזרה המלאה לשגרת חיים רגילה תתרחש רק אחרי שרבים יתחסנו, אך כל אדם שמקבל חיסון מקרב את החזרה של כולם למעגל העבודה ולשגרת החיים). במובן זה השמחה היא לא רק על קבלת החיסון באופן פרטי אלא על עצם הבשורה על כך שהגיעו למדינת ישראל חיסונים נגד הקורונה.2
לכן, נראה שיש כאן סיבה טובה לברכת שהחיינו או הטוב והמטיב, גם אם לא מצד הפן הרפואי, הרי שמצד הפן הגשמי ואף הכלכלי.
שהחיינו או הטוב והמטיב?
בגמרא (נט:) מבואר שכאשר מדובר על הנאה פרטית צריך לברך "שהחיינו", וכאשר מדובר על הנאה של האדם יחד עם חברו צריך לברך "הטוב והמטיב". לפי זה לכאורה היה צריך לברך על קבלת החיסון ברכת "הטוב והמטיב", שהרי זו הצלה עבור הרבים. מצד הסברה הפשוטה, יש כאמור להעדיף את הטוב והמטיב, שהרי הטובה היא עבור הכלל. אולם למעשה נראה שעדיף לברך שהחיינו, מכמה טעמים:
א. הביאור הלכה (רכ"א, ב, ד"ה מברך שהחיינו) כותב שכאשר יש לאדם הנאה פרטית הנובעת מתוך הנאה לציבור (כגון שיורד גשם לכולם וגם השדה הפרטי שלו מתברך מהגשם)– יש לברך שהחיינו. לפי גם במקרה שלנו לכאורה נכון יותר לברך שהחיינו, כי לכל אדם יש הנאה פרטית מקבלת החיסון.
ב. לפי פוסקים רבים, אמנם בכל ברכה אומרים "ספק ברכות להקל", אך כאשר יש לאדם שמחה הוא יכול לברך שהחיינו גם אם יש ספק, מפני שהברכה היא על שמחת הלב, וכשיש שמחת הלב– מותר לברך (ב"ח, או"ח כ"ט). 3
ג. ברכת שהחיינו פוטרת את ברכת הטוב והמטיב, אולם ברכת הטוב והמטיב לא פוטרת את ברכת שהחיינו, ולכן במקרה שיש ספק איזו ברכה מתאימה יותר נכון לברך שהחיינו ולא הטוב והמטיב (ביאור הלכה (רכ"ג, ה, ד"ה שהיא טובה)).
מכל הנ"ל נראה שאם אדם שמח בחיסון הוא יכול לברך ברכת "הטוב והמטיב", שהרי טוב לו וטוב לאחרים. אמנם, למעשה נכון יותר שיברך שהחיינו, וכפי שנפרט מיד.
סיכום והלכה למעשה
למעשה ניתן לבחור בכמה דרכים כיצד לברך בשעת קבלת החיסון:
א. ניתן לברך "הטוב והמטיב" בשעת קבלת החיסון, ולכוון בברכה על עצם המצאת החיסון והגעתו למדינת ישראל, ועל ההצלה של עם ישראל ושל העולם, ועל חזרת המשק והחיים למסלולם. זוהי בשורה טובה לא רק במישור הרפואי אלא בעיקר על חזרה לשיגרה – שמחה כללית שיש בה הנאה גשמית מרובה (עקרונית ניתן לברך כבר כעת, אך אפשר להצמיד את הברכה לקבלת החיסון בפועל).
ב. טוב יותר לברך ברכת "שהחיינו", ולצרף את הפוסקים הסבורים שמברכים ברכה זו אפילו על שמחת הלב (ובתנאי שהאדם אכן שמח). בברכה זו הדגש הוא יותר על הטובה האישית של כל מתחסן, ולכן אומרים אותה רק בשעת קבלת החיסון.
ג. דרך אחרת היא לומר לפני החיסון במקום ברכות את הנוסח הבא (על פי ברכות ס.; שו"ע או"ח, ר"ל, ד. וגם מי שמברך שהחיינו או הטוב והמטיב, טוב שיאמר נוסח זה):4
יהי רצון מלפניך ה‘ א-להי, שיהא עסק זה לי ולכל בית ישראל ולכל בריותיך לרפואה שלמה ולמיגור המגפה, כי א-ל מלך רופא נאמן ורחמן אתה.
בכל מקרה, ראוי לומר מזמור לתודה (תהילים ק‘), מזמור שיר חנוכת הבית לדוד (תהילים ל‘) או נשמת כל חי.
לראות את יד ה'
החשיבות הרבה לברך או לפחות לומר מזמורי תהילים בשעת קבלת החיסון, היא לא רק חלק מההודאה לה‘, נובעת אלא גם מהצורך להבין שגם לאחר החיסון חיינו תלויים בחסדי ה'. העולם עבר טלטלה גדולה. בטלטלה זו חש העולם המערבי החזק כמה הוא זקוק לברכת ה', כמה עוצמתו תלויה על בלימה – "כי רגע באפו חיים ברצונו". החיסון, מעשה ידי אדם, הוא דבר נפלא, שבע"ה יסייע למגר את המגיפה. אנו שמחים מאוד כמובן על שה‘ נתן לרופאים בינה להמציא חיסון זה, אך גם יודעים שלא די בכך. גם החיסון לא מבטיח את מיגור המגיפה, ואיננו יודעים איזו מוטציות עשויות עוד להתפתח. אנו שמחים על המצאות אנושיות, אך צריכים כל העת לזכור מי באמת מוביל את העולם. הברכה או אמירת תהילים מרוממות את ההמצאה האנושית ומכניסה לתוכה שם שמים.
החיסון מעורר גם נקודה נוספת. בעשרות השנים שהדור שלנו מכיר, לא הייתה מעולם שותפות של כל העולם סביב צרה או מגפה, וכאן העולם כולו התאחד בגלל צרה, והתאחד גם בניסיון למצוא מזור. עדיין לא יצאנו מהמגפה, אולם, ניתן לראות את אותות היציאה בע"ה. תפקידנו לחשוב ולבחון כיצד לשמר את הדברים הטובים שלמדנו בתקופה זו הן מבחינה אנושית ומוסרית, הן מבחינת אחדות העולם, הן בחשיבות החיבור המשפחתי, ומעל כולם – את יד ה‘ המובילה אותנו ואת העולם כולו. אליו אנו מתפללים, לעזרתו אנו מייחלים, ולו אנו מודים גם על המצאת החיסון שבע"ה תסייע לנו ולכל העולם, להמשיך לתקן עולם במלכות ש-די מתוך בריאות טובה ושמחה מרובה.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
