ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
פרץ איינהורן ר"מ במכינה הקדם צבאית 'עצם', נוה
אתה באמת רוצה חירות, אבל חז"ל אומרים ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". מה הפתרון? אל תנסה לצאת לבד, נצא יחד!
'חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך' (תהילים קיט). אומר המלבי"ם: "ולא די שעשיתי המצוות בפני עצמם, כי גם עשיתי חבורות חבורות כדי שיגדל הזכות לפי רוב העושים, ואני נעשיתי 'חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך' – שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם".
אני הקטן חושב שזה סוד החירות של הדור שלנו: חבורות של עובדי ה' בשמחה בכל הארץ יוצאים לחירות ביחד. קוראים בקול גדול: "מי לה' אלינו" – בכל יישוב, בכל עיר ובכל שכונה, מתמלאים בעוז של קדושה וטהרה ואוספים חברים שרוצים להיות צדיקים ומתאמצים בדיוק כמונו כדי ללמוד תורה ולעבוד את ה' יתברך בשמחה.
"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". נקים חבורות ושיעורים בכל קהילה בארץ.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
351 - לימוד ממשתה פורים
352 - איך יוצאים לחירות?
353 - הלילה הזה כולו שלהם
טען עוד
נסדר רשימות של כל המעוניינים שגרים באזור הבית שלנו.
נבקש מרבני היישובים ורבני הקהילות שיהיו שותפים מלאים.
נפתח שיעורי אבות ובנים, שיעורים לחיילים, שיעורים לבנות, שיעורים לילדים, עונגי שבת, סעודות שלישיות, מלווה מלכה ופעילויות רבות של חיזוק תורה ויראת שמים.
חזק ונתחזק ונתגבש ביחד ונצא לחירות קהילתית, לאומית.
נפיץ רשימה של רכזים ומתנדבים למען שמו באהבה, ו"איש לרעהו יאמר חזק".
נפסיק לחשוב איך נצליח לעבור לבד את בין הזמנים, מחוץ לבית המדרש.
נפסיק לחשוב לבד איך אפשר לחיות תורה גם כשלומדים באקדמיה (אקדמ־י'ה – כשרוצים לקדם את הקדוש ברוך הוא ולחיות אותו במציאות בשטח, בעולם הזה, בחיים).
נפרוץ דרך חדשה - חבורות שהולכות בדרכם של צדיקים ומוסרות את נפשן להקהיל קהילות של תורה וטהרה. "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם".
מו"ר הרב צבי קוסטינר שליט"א, ראש ישיבת מצפה רמון, לימד אותנו מספר פעמים על הכתוב "בבית אלוקים נהלך ברגש", שמי שרוצה לזכות להתהלך בבית ה' תמיד צריך לדאוג לעצמו לרג"ש: רב – "עשה לך רב", רבנים שאתה יונק מהם תורה ויראת שמים; גרעין – שאתה דואג שהסובבים אותך יהיו בראש שלך ורוצים להיות עובדי ה' בעמל ובשמחה כמוך; שליחות – שאתה מלא בשליחות של עשייה להגדיל תורה ולהאדירה.
אין אני
מיכאל וייגל שחקן ומטפל בפסיכודרמה
חסיד אחד אמר לי על ההוראה "בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", שאנחנו בדור של 'כאילו כזה', של טרנדים. אז איך יוצאים ממצרים? אם אדם יסתכל על עצמו - 'כאילו הוא', שהוא עצמו רק כאילו, אז ה'הוא' - האגו שלי, יצא ממצרים. כלומר, כשלא ניקח את עצמנו יותר מדי ברצינות, נצא ממצרים...
את דברי המשנה בפרקי אבות "אם אין אני לי, מי לי?" פירש הבעל שם טוב כך: אם אין את ה'אני' לי, אז מי לי. מה יכול עליי? אם הכוס איננה היא לא יכולה להישבר...
האמת היא שהפעם הראשונה שנתקלתי במשפט הזה הייתה לפני הרבה שנים, לפני שממש התחלתי את הדרך של התשובה. אמרתי לעצמי שזה מקסים, אבל אני מכיר את זה ממקומות אחרים. במדיטציה, יש מדרגה שנקראת איון (אין אני - לא להיות). אצל אומות העולם זה המצב העליון ביותר, אבל אצלנו זאת רק ההתחלה. בהמשך, אותה המשנה אומרת שאם הגעת לדרגה של "אין אני" - זה יפה מאוד, הצלחת לבטל את עצמך. אבל בפני מה? בפני מי? "כשאני לעצמי מה אני?" כלומר כשאני לעצמי, במצב שכל מה שאני עושה זה רק בשביל עצמי, וגם ביטול האני הוא בשבילי - אז מה אני שווה? הביטול הנכון הוא להתבטל לה', אני נבראתי לשמש את קוני. ואז מגיע חלקה השלישי של המשנה: "ואם לא עכשיו אימתי?", כלומר שאת ההתבטלות והדבקות בה' אנחנו חייבים להוריד לתוך מציאות החיים שלנו, לתוך זמן ומקום.
"בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך". באמת אפשר לצאת מהמשבר שנקרא האגו שלך. ואז יתבטל "רצון אחרים" - לא יפריעו לך מחשבות זרות, אנשים שלועגים או כל דבר אחר שיכול להפריע לעבודת ה'. וזוהי יציאת מצרים - לצאת מהמֵצרים! כשאנחנו מבטלים את האני מול הקדוש ברוך הוא, אנחנו יוצאים ממצרים. כשאנחנו מקיימים תורה ומצוות אנחנו יוצאים מהמֵצרים שלנו. החדווה הכי גדולה שיש היא לקיים מצוות לא בשביל אגו ולא בשביל פרס, אלא רק מפני שאני נבראתי לשמש את קוני. "לכתך אחרי במדבר" - ללכת אחרי הקדוש ברוך הוא מבלי לדעת לאן אנחנו הולכים. לא בשביל עצמנו אלא בשבילו אנחנו הולכים אחריו ויוצאים ממצרים.
ונסיים בבדיחונת: מספרים על שלושה משוגעים שרצו פעם לברוח מבית משוגעים. אחד הציע לקפוץ מעל הגדר, השני רצה לחפור מתחת הגדר, ואילו השלישי הלך לבדוק את המצב וחזר והודיע: חבר'ה אי אפשר לברוח. אין גדר...
אז האמת היא שהגדר הזאת נמצאת אצלנו רק בראש, אנחנו צרכים להבין שהיא איננה, ובאותו הרגע נגלה שאנחנו מחוץ למצרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
