ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לא רבים יודעים, אך להבדיל אלף אלפי הבדלות בין רשע לצדיק, בתולדות ישראל היה אחד מגדולי גדולי עולם בשם רבי יהודה אסאד זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל השבת – כג' סיוון.
רבי יהודה אסאד, נחשב לפוסק הדור בהונגריה, בדור שאחרי החת"ם סופר. חיבר שו"ת חשוב בשם 'יהודה יעלה' וספרים נוספים. רבי יהודה אסאד היה גם מנהיגם של שלומי אמוני ישראל במאבק נגד הרפורמים שהלכו והתגברו בדורו ועוד ועוד.
מספרים, שהזמינוהו להתמודד על משרת הרבנות באחת הערים החשובות. אותה עיר לא הצליחה למנות רב, מפני שבעיר התגורר תלמיד חכם מופלג בשם רבי צבי. רבי צבי היה אדם עשיר, ולא רצה ליטול על שכמו את משרת הרבנות, אך ברור היה לו שרב העיר צריך להיות גדול בתורה יותר ממנו.
בעבר, הגיעו מספר גדולי תורה להציג את מועמדותם לרבנות העיר, וכפי המנהג דרשו דרשה תורנית עמוקה בפני הקהל. בשלב מסוים במהלך הדרשה, היה רבי צבי מקשה עליהם קושיא חמורה ודוחה את דבריהם, והם נאלצו לחזור על עקבותיהם בבושת פנים.
ככל הרבנים, גם רבי יהודה אסאד הגיע לעיר, והחל לשאת את דרשתו. רבי צבי כבר ישב מוכן לאתר את הפרצה בדבריו, ולהקשות עליו. אך להפתעתו של רבי צבי, החל רבי יהודה לבאר באריכות את פשט הגמרא. הבעת זלזול פשטה על פני רבי צבי, שהרי שיעור כזה הוא למטה ממדרגתו, והוא התכוון כבר לקום ממקומו ולעזוב את המקום.
לפתע, הקשה מהר"י אסאד – קושיא קטנה. הייתה זו ממש קושיא קלה, ובכל זאת – קושיא ולא רק פשט גמרא. רבי צבי החליט להישאר. אחרי הקושיא הראשונה, באה קושיא קשה יותר, וכך השיעור הלך והפך לעמוק יותר מרגע לרגע. רבי צבי אימץ את מוחו ותר אחרי הפרצות בדבריו של מהר"י אסאד.
לפתע, נזכר בגמרא מפורשת הסותרת את דבריו של רבי יהודה. הוא הצביע והקשה על מהלך השיעור. אך רבי יהודה ענה לו בנחת: 'לפי הדרך שבה הסברתי בתחילת השיעור את פשט הגמרא, מתורצת הקושיא של כבודו...'
כך הבין רבי צבי את עומק הפשט של מהר"י אסאד, והפך לחסידו הנלהב....
זהו סיפור יסודי לכל לומד גמרא, המבהיר את החשיבות הגדולה בהבנה בהירה של הגמרא עצמה, לפני שניגשים לתוספת העמקה ופלפול. זה גם סיפור יסודי וחשוב הנוגע בנקודה רגישה, שעליה סובבים רבים מהוויכוחים הפנימיים בתוך העולם הדתי והתורני בפרט, והעולם הכללי בכלל.
שני כוחות חזקים וקיומיים מתנגשים כל העת בעולם – התחדשות ושמרנות. מחד- העולם חייב כל העת להמציא, לפתח וללכת קדימה. בלעדי כוח זה, העולם יקפא על שמריו ויתנוון. ככל שהעולם מתקדם, כך כוח החדשנות הולך ונעשה חיוני יותר. העולם המודרני בנוי על המצאות. אנשי 'ההי – טק', קטר הכלכלה בימינו – שוקדים כל העת להמציא את ה'אקזיט' הבא.
מאידך – השמרנות. התחושה היא יותר ויותר שאנו 'מחדשים ומאבדים' את עצמנו לדעת. למשל - ההמצאות החדשות זוללות את משאבי הטבע, ואם נמשיך כך העולם יכלה את עצמו, חלילה. המידע החדש המוזרם ללא הרף ברשתות החברתיות, גורם לתזזיתיות בלתי פוסקת, ואנו זקוקים לפסק זמן של מידע ישן ועמוק דרך קריאת ספרים ועוד. וכך מתפשטים הקולות הקוראים ל- 'שבוע הספר', 'קיימות' ועוד קולות שמרניים.
כך גם בבית המדרש – מחד – "אין בית המדרש בלא חידוש", ומאידך – "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע...", כל עולם התורה זועק מסורת והמשכיות.
כל כך הרבה וויכוחים בדורנו פורצים מכוחם של אנשים הרצים לחדש ללא יסודות איתנים, וגם... מכוחם של אלו החונקים את רצון ההתחדשות. מול כולם, מציב מהר"י אסאד את הדרך המאוזנת של החידוש פורץ הדרך, הבנוי על היסודות העמוקים של הבנה בהירה ורחבה של המסורת העתיקה.
עניין זה עומד בפרשתנו ביסוד התראתו של משה במעפילים. מול הדוחפים לעלות בהר, קדימה ולמעלה, עומד משה ומזהיר – זהו חידוש ללא יסודות איתנים, "אל תעלו, כי אין ה' בקרבכם"!
ויהי רצון, שנזכה לשלב את הכוחות יחד, לצמיחה גדולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
