ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה: וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה': רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
הפרשת חלה היא מצווה התלויה בארץ, "בבואכם אל הארץ". הפרשת חלה בחו"ל היא מדרבנן. מצוות חלה היא המצווה הראשונה שהצטוו ישראל בבואם אל הארץ. בכל המצוות התלויות בארץ התחייבו רק לאחר 14 שנה (רק לאחר כיבוש הארץ וחלוקתו) ואילו בחלה – התחייבו מיד. לכן אומרת התורה "בבואכם", ללמד שהחיוב חל מיד בכניסה לארץ (עיינו רש"י שם, בניגוד למצוות אחרות שכתוב "כי תבואו" וכדומה).
לכאורה היינו מצפים שדווקא מצוות ביכורים תהיה המצווה הראשונה, שהרי זוהי הראשית וההתחלה של הפרי. מה מיוחד כל כך במצוות חלה? מדוע זו המצווה הראשונה שהצטוו בכניסתם לארץ?
אפשרות אחת להבין את העניין קשורה בשינוי מיוחד, לשון מיוחדת לפרשה זו שאיננה מופיעה במקום אחר בענייני מצוות התלויות בארץ.
התורה מדגישה שהחובה היא "באכלכם מלחם הארץ". הפרשת חלה היא השלב האחרון לפני האכילה (אמנם מפרישים מן הבצק, אבל זהו השלב האחרון לפני התוצאה הסופית. בדיעבד ניתן להפריש גם מן הלחם המוכן). ייתכן שיש לכך אפילו השלכה הלכתית בכך שהבצק צריך להיות מיועד לאכילה (ולא עיסת הכלבים – משנה חלה א,ח וירושלמי שם) או שיש לבצעה רק אם האדם מתכוון לאכול את הלחם (עיין מגן אברהם בתחילת סימן ח).
ייתכן אם כך, שכיוון שהחלה הינה השלב האחרון, השלב לפני האכילה, הרי שהוא קרוב יותר להנאת האדם. אמנם הביכורים והמעשרות קודמים בזמן, אבל החלה קרובה יותר להנאה; קרובה יותר להנאה מאוכל הנחשב כחשוב במיוחד. לכן, דבר זה מקבל חשיבות מיוחדת בהפרשה. כעת צריך לשים לב במיוחד לכך שקיבלנו הכול מהקב"ה. לפני שלב האכילה צריך לזכור שאוכל זה – מתנת הא-להים הוא.
אולם, ניתן להסביר גם אחרת. החקלאי חורש וזורע, פועל רבות בעצמו. אולם, הוא תמיד מרגיש גם תלוי בקב"ה: גשם, פגעי מזג האוויר וכדומה. גם חקלאים טובים, נוחלים לעתים אכזבות קשות. חקלאי גוש קטיף שהצליחו מאוד בגוש קטיף, נחלו אכזבות רבות בראשית דרכם החדשה, באזור ניצן (זיקים) או בבקעה. הגידולים שהצליחו בגוש קטיף, קיבלו לעתים "מכות קור" וכדומה, וכמות גדולה מאוד נהרסה.
הכנת הלחם הינה דבר שרק האדם מעורב בו. לכאורה, אם כל התנאים טובים: הבצק, התנור, המתכון, הרי שיש סיכוי כמעט מוחלט שהלחם יֵצא טוב (אלא אם כן תהיינה תקלות, כמו בכל דבר בעולם). דווקא כאן חשוב להדגיש: הכל מגיע מאת הקב"ה. אפילו בדבר שנראה כפעולה מוחלטת שלנו.
לכן, בהפרשת חלה, מתחייבים מיד בכניסה לארץ. הכניסה לארץ נותנת תחושה של עצמיות, חיים ללא נסים, ללא מן, ללא עמוד אש וענן. דווקא כעת, חשוב להדגיש: גם כשאנו פועלים מכוח מעשה ידינו, גם כאשר אנחנו מרגישים מוצלחים בעסקים ובשאר פעולותינו, אנו צריכים לשנן לעצמנו: כל הצלחתנו – מאת ה' היא! רק מי שיודע ומרגיש זאת, יזכה לברכת ה' בכל אשר לו, יזכה לברכת ה' גם בפרנסתו, גם בגידול משפחתו וגם בבריאותו ובבריאותם, בע"ה.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
חכמת התורה וחכמות החול
בדיקת קורונה בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
הכל מתחיל בפנים
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה זה בכלל אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
