ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אין כל קדושה בדמוקרטיה. יש קדושה במדינה יהודית בארץ ישראל שבה מתקיימת מצוות יישוב ארץ ישראל. אך בדמוקרטיה אין קדושה, ושום מצווה אפילו קלה אינה נדחית מפני הדמוקרטיה. אדרבה כל תוקף ערכה של המדינה הוא מכוח התורה, וכל דבר שמנוגד לתורה פוגם בערכה ובתוקף קיומה.
תחושה שמי שנגד סירוב, יש לו אחריות כלל ישראלית, והוא שוקל שיקולים כלליים, לעומת תומכי הסרבנות שלא הביאו בחשבון את כל השיקולים.
ההפך הוא הנכון. מי שקורא לסירוב פקודת העקירה, מביט במבט ארוך של דורות , ומתוך אחריות כלל-ישראלית לדורות, רואה את הנזק של מילוי פקודה זו, שיש בה הכרזה של ויתור על חלקי ארץ-ישראל, שהיא חילול ה' נורא. הנכונות לוויתורים מקעקעת את בסיס הטענות העיקרי שלנו, שאנו שבנו לארצנו ארץ מולדתנו. ועל מולדת לא מוותרים בכל מחיר.מי שמוותר מודה שזו אינה ארצו. מי שמתנגד לסירוב פקודה, רואה רק את ההווה המצומצם הפופוליסטי.
איזה מחיר עלינו לשלם [אם בכלל] כדי להשתלב בצבא בתפקידי קצונה?
השירות בצבא הוא מצווה חשובה להגן על עם ישראל וארץ ישראל. ההשתלבות של דתיים בתפקידי קצונה יכולה לתרום תרומה לחוסנו של הצבא. אבל יש מקום לזה רק אם החיילים הדתיים יוכלו לשמור על הרמה הדתית הגבוהה שלהם, ולא לרדת ממנה. ולא לעבור על אף מצווה קלה בשביל להשתלב בצבא. במידה ולא ניתן לקיים התנאי האמור, עדיף לתרום למדינה באופנים אחרים, וישנם רבים כאלה, ולא פחות חשובים.
האם הצבא אינו אחד המקומות החשובים שבהם דווקא צריך לשאוף להשתלב?
אכן הצבא מקום חשוב, אבל לא אידיאלי. צבא זה כוחנות, וכאשר יש הכרח הוא מצווה גדולה, אבל לא אידיאלי. המטרה שלנו "לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוחי". להיות אור לגויים, להשפיע עליהם, ולא בכוח להכריח אותם לקבל את דעתנו. אכן בגלל ההכרח להגן על המדינה על העם ועל הארץ, מצווה גדולה לשרת בצבא. אבל להשתלב אין פירושו להתבטל ולאבד את המעלה הרוחנית, להשתלב פירושו לשמור על העצמאות והעצמיות הרוחנית ולתרום בכך את המעלה המיוחדת של בני תורה לצבא.
מהן גבולות ההשתלבות והשותפות שלנו במפעל בניין הארץ?
איני מסכים לניסוח של השאלה. אנחנו איננו גוף נפרד שדן איך להשתלב במדינה. המדינה אינה שייכת לאחרים. המדינה היא שלנו כמו של כל חלק אחר בציבור, ואנחנו משולבים בה ושותפים בה, ופועלים יחד עם כל חלקי הציבור. המיוחד אצלנו שאנו נותנים למדינה את ערכה האמיתי, את הנשמה, את הזהות, את התוכן הרוחני שלה, שבלעדי זה אין למדינה זכות קיום.
מה תהיה ההשלכה של פרישת עשרות קצינים בכירים דתיים אם בכלל?
אם יודחו עשרות קצינים דתיים בגלל הסירוב, כולל קצינים בכירים, זה אומר שהצבא יכול להסתדר בלעדיהם ואינו מוכן לקבל אותנו ואת עקרונותינו. אנחנו נלך לשרת את העם במקום שרוצים אותנו, שם גם נוכל לשרת את העם בצורה היותר טובה. אפשר לתרום בהרבה תחומים למדינה- במסחר, בכלכלה, בתקשורת... הגיעה השעה לזקוף קומה, ובעיקר על הנוער שלנו לפתח ביטחון עצמי, כבוד עצמי וגאווה אמונית. אנחנו אוהבים מאוד את המדינה ואת העם שלנו ואנחנו שואפים לתרום ולהיות שותפים בכל תחומי העשייה, אבל שותפים שווים ולא נחותים. ובכל מקום שנוכל להיות שותפים שווים- שם נלך ונתרום. קיום התורה הוא שמקיים את כלל ישראל ואחדותו, והפרת דבר ה' ,חלילה, פוגעת בכלל ישראל ובאחדותו.
לכידות ואחדות סביב הסרבנות, תיצור מומנט בקרב הציבור הכללי.
אם הציבור שלנו יתאחד סביב העיקרון שאין משתתפים בעקירת יישובים, וכל החיילים והקצינים הדתיים, יעמדו כחומת פלדה ולא ישתתפו בעבירה חמורה זו, מעמדם בצבא לא יפגע. אך אם לא תהיה לכידות- אזי זה יפגע בכל החיילים הנאמנים לתורה, בין אם מסרבים ובין שאינם מסרבים. כולם יחשבו כאנשים שנאמנותם לצבא מוטלת בספק. יאמרו: היום הוא אומנם לא סירב, אך מי יודע מה יהיה מחר... אך אם נהיה מאוחדים כולנו בסירובנו, אז יבינו כמה עמוק הקשר שלנו לא"י, ושאי אפשר לבקש מאיתנו לעשות מעשה כה מנוגד לאמונתנו.
האם קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח, עלולים להזיק יותר מאשר להועיל, אם יפעלו בניגוד לערכי התורה?
קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח , אמנם מצד אחד הם מועילים בעצם העובדה שהם ממשיכים להיות שייכים לציבור שומרי התורה , וכלפי החילונים יש בזה ערך מסוים. אך מאידך גיסא, לפעמים מחוסר ביטחון בהשקפתם הם חושבים שצריכים להראות נאמנות לצבא על חשבון שמירת מצוות, וזה גורם זילות לתורה. גם ההתחשבות שלהם ברצון החיילים לשמור מצוות בשלמות, פחותה מההתחשבות של קצינים חילונים ומה שאני אומר אינו השערה אלא בדוק עפ"י הניסיון. כמובן זה גם תלוי באופי, ולא רק ברמה הדתית, ולא התכוונתי לעשות הכללה אלא לציין תופעה מצויה.
גם אם חושבים שצריך לסרב פקודה, מדוע אין הנחייה פרטית נקודתית על כך, ובכך לא להפוך את סירוב הפקודה לדגל מתנוסס?
קריאה המונית לסירוב פקודה, היא קריאה לקיים את דבר ה' ולא לעבור על התורה. אין כאן איסור פרטי. זהו איסור חמור ביותר, ומצווה למנוע מלעבור על איסור כה חמור. ככל שירבו המסרבים לקיים הפקודה, כך יתמעט חילול ה' הנורא שבפקודה.
מדוע רבנים צריכים להתערב בהנחיות שיוצאות מהדרג המדיני בטחוני?
רבנים מחויבים להתערב בכל שאלה שנוגעת לדרכו של עם ישראל עפ"י התורה. התורה מדריכה אותנו בשאלות פרטיות וכלליות כאחד, וכאן יש מצוות התורה לכבוש וליישב את א"י, ולא לתת חלילה חלקים ממנו לנכרים.
מדוע סירוב פקודה איננו קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב זצ"ל?
אדרבא, ההפך הוא הנכון, מילוי הפקודה לעקור יישובים זה קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב. כל מעמדה וערכה של המדינה נובעת מתוך התורה, על כן מתוך התורה אנו יודעים שהמדינה נפגעת מפגיעה בא"י, ועלינו למנוע כל חולשה בשלמות א"י . הקשר למדינה אינו נבנה ע"י משמעת חיצונית להחלטות הממשלה שהינם מתחלפות ומשתנות, אלא ע"י קישור עמוק לעמ"י ולא"י. קשר לצד הסגולי הנשמתי. ואם יש מעשים חיצוניים שנוגדים את הסגולה, הם המפוררים את האומה, ומי שמתנגד להם שומר על אחדותה באמת.
מה משמעות נאמנות ל"כלל ישראל" בתקופתנו? האם נאמנות ל"כלל ישראל" לדורותיו יכול לבוא אף במחיר של הליכה נגד עם ישראל החי בדורנו?
מי מייצג את עם ישראל החי וקיים בדורנו. הסקרים המשתנים מיום ליום? ראש הממשלה ששינה את דעתו בניגוד לציבור המצביעים? כל אחד מדבר בשם עם ישראל וטוען שהרוב איתו, ולמה רק לנו אסור לטעון כך, כשאנחנו באמת מייצגים את העם החי כעת ותמיד. ואם יהיה משאל עם, הדבר יוכח איזה ציבור גדול תומך בדעותינו.
האם אין סכנה להמשך נאמנות הציבור שלנו למדינת ישראל כאשר תצא קריאה המונית לסירוב פקודה?
כבר אמרנו שדווקא מתוך הנאמנות לתורה המכוונת אותנו לנאמנות למדינה, יוצאת הקריאה לסירוב , כי החלטת הממשלה היא פוגעת במדינה, ואנו נאמנים למדינה ולא להחלטה שגויה של הממשלה. השואל מערבב כל הזמן את היחס להחלטות הממשלה והיחס למדינה. צריך לדעת שאין זה אותו הדבר.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
