ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ט. כָּל חֵטְא נוֹבֵעַ מִפְּגָם בִּיכֹלֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם. נֶחְלְשָׁה הַנֶּפֶשׁ, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד נְטִיַּת הָרַע שֶׁבָּהּ. חֶסְרוֹן–יְכֹלֶת זֶה, בְּצֵאתוֹ אֶל הַפֹּעַל, מַחֲלִישׁ הוּא אֶת כֹּחַ הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וַחֲלִישׁוּת הָרָצוֹן מְחוֹלֶלֶת חֲלִישׁוּת הַיְּדִיעָה וְהַכָּרַת הַטּוֹב מִטַּשְׁטֶשֶׁת.
הבחנה בטוב מעומק הרע
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה•*, כְּשֶׁמַּגְבִּירִים אֶת הַכָּרַת הַטּוֹב, הַבָּאָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ גַּם עִם הַכָּרַת הָרַע. "הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב"•, כְּשֶׁעֹמֶק הָרַע נַעֲשֶׂה יָדוּעַ בְּרָעָתוֹ, מַבְהִיק יוֹתֵר עֹמֶק הַטּוֹב בְּטוּבוֹ.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
97 - אורות התשובה פרק ט' ה'- ח'
98 - אורות התשובה פרק ט' ט'- י'
99 - אורות התשובה פרק י"ב א'-ג'
טען עוד
וְכָל מַה שֶּׁיְּדִיעַת הַטּוֹב מִתְבָּרֶרֶת, וְהַפְּגָם, שֶׁגָּרַם הַחֵטְא לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַיְדִיעָה, הוֹלֵךְ לוֹ עַל יְדֵי הֲשָׁבַת הָרָצוֹן וּנְטִיַּת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַטּוֹב - מִתְעוֹרֶרֶת עַל יְדֵי הַהַכָּרָה גַּם כֵּן הַנְּטִיָּה לְבַסֵּס אֶת רְצוֹן הַטּוֹב וּלְהַצִּיל גַּם אוֹתוֹ מִפְּגָמוֹ שֶׁל הַחֵטְא, וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְלְשָׁה מְקַבֶּלֶת אֶת טוּבָהּ בָּזֶה לְהַעֲמִיד אֶת נְפִילָתָהּ וּלְתַקֵּן אֶת יְכָלְתָּהּ שֶׁתִּהְיֶה בִּמְלוֹאָהּ בְּתוֹר יְכֹלֶת לְטוֹב, וְעַל יְדֵי זֶה• נַעֲשֵׂית הַבְּחִירָה חָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, וְשִׁקּוּל הַטּוֹב נִשְׁקָל הוּא בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִמֵּילָא כֹּחַ–הַמּוֹשֵׁךְ הָרוּחָנִי, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל נֶפֶשׁ לְהִמָּשֵׁךְ אֶל הַטּוֹב, פּוֹעֵל הוּא לְהַגְבִּיר אֶת הַכְרָעַת הַטּוֹב וּלְהַעֲמִיד אֶת סִדְרֵי הַחַיִּים שֶׁל הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר כֻּלָּם עַל הַמֶּרְכָּז שֶׁל הַטּוֹב הַגָּמוּר, שֶׁמִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה• הִיא - אוֹר ד'.
חולשת התשובה
י. הַתְּשׁוּבָה, וְכָל הַהֲלִיכוֹת הַמַּעֲשִּׂיּוֹת שֶׁלָּהּ, עִם הָרוּחַ הַכְּלָלִית הַשּׁוֹלֶטֶת בְּעִקָּרָהּ בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה•, עִם גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁלָּהּ לְזַכֵּךְ אֶת הַנְּפָשׁוֹת, לְעַדֵּן אֶת הָרוּחַ וּלְטַהֵר אֶת הַמַּעֲשִׂים מִכִּעוּרָם, הִיא מֻכְרַחַת לִהְיוֹת סוֹפֶגֶת• עִמָּהּ אֵיזוֹ חֻלְשָׁה, שֶׁלֹּא נִמְלָט מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ הַגִּבּוֹר שֶׁבַּגִּבּוֹרִים.
כפיפות עוז החיים
כְּשֶׁמְּקַמְּצִים אֶת הָרָצוֹן, כְּשֶׁכּוֹפְפִים אֶת עֹז–הַחַיִּים עַל יְדֵי הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית•, וְהַנְּטִיָּה לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא, מִתְקַמֵּץ גַּם כֵּן הָרָצוֹן שֶׁל הַטּוֹב, וְעֹז הַחַיִּים הַטְּהוֹרִים מִתְחַלֵּשׁ גַּם הוּא. נִמְצָא, הָאָדָם סוֹבֵל מִטָּהֳרָתוֹ הַמּוּסָרִית חֻלְשָׁה כָּזֹאת, שֶׁסּוֹבֵל חוֹלֶה שֶׁהִתְרַפֵּא עַל יְדֵי הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית• חֲזָקָה, שֶׁאָמְנָם גֵּרְשָׁה אֶת הָאֶרֶס שֶׁבְּמַחֲלָתוֹ, אֲבָל הֶחֱלִישָׁה אֶת הַכֹּחַ הַחַי וְהַבָּרִיא שֶׁבּוֹ. שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ•*, שֶׁל חֶדְוַת הַנֶּפֶשׁ, לְקוֹמֵם אֶת הָרָצוֹן הַטּוֹב וְעֹז הַחַיִּים הַטָּהוֹר. אָז תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
___________________________
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה - (בסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה). בתשובה הסדר הוא: הכרת הטוב, הגברת הרצון וחיזוק היכולת, הפוך מתהליך הקלקול. הָרַע מַבְחִין אֶת הַטּוֹב - באמצעות הכרת הרע - הטוב מובלט. וְעַל יְדֵי זֶה – על ידי חיזוק היכולת. מִּלָּתוֹ הָאַחֲרוֹנָה - תכליתו. בַּיָּמִים הַמְיֻחָדִים לִתְשׁוּבָה - ימי אלול ועשרת ימי תשובה. סוֹפֶגֶת - גונזת, כוללת [הערת הרב צבי יהודה קוק]. הַסְּלִידָה הַפְּנִימִית - מן החטאים והקלקולים. הַזְרָמָה אֶלֶקְטְרִית - מכת חשמל. יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ - הכוונה לימי חג סוכות.
ביאורים
[פסקה ט] כאשר האדם חוטא - הוא יוצר 'כדור שלג' מתגלגל. הנפש לא הייתה חזקה דייה והאדם חטא. הוא עשה מעשה נגד רצון ה' ונגד הטבע שלו. המעשה הזה פגע במוטיבציה וברצון שלו להיות טוב ולעשות טוב. 'אני ממילא חוטא, אז למה אני עוד מתפלל ומקיים מצוות...'. האדם ממשיך להתדרדר ולחטוא. אך הוא לא נעצר כאן. האדם אינו יכול לחיות בתחושה שהוא חוטא, לכן הוא מפתח אידיאולוגיה בנוגע לעבירות שהוא עושה - שהן דבר טוב וראוי. סולם המושגים שלו מתעוות. עבירות מקבלות אצלו 'הכשר' ואילו מצוות נהפכות לדבר חשׁוּך ולא מוסרי. הכפור של השלג הקפיא אותו לגמרי משלהבת אהבת ה'. איך עוצרים את הכדור המתגלגל?
אם הנפש החלשה השפיעה על הרצון והרצון השפיע על החשיבה וצלילות הדעת, אנו צריכים ללכת בכיוון ההפוך. אנו צריכים לרומם את הדעת, ללמוד ולברר עד כמה הרע הוא נוראי, והעברות הם אסון לאומי ואישי. ומאידך, באיזו מידה המצוות הן מתוקות ומחיות. לראות בעיניים את ההבדל העצום בין הקלקול האיום של העבירות לעומת האור והנועם של המצוות. ככל שהאדם מחדיר זאת לשכלו - החשק שלו לעשות עבירות קטֵן והרצון העז שלו לעבוד את ה' גדֵל. הנפש של אותו חוטא, שאינה חזקה ועמידה, מקבלת חיזוק מכיוון הרצון האדיר לעשות את דבר ה'. עכשיו מצד אחד החטא מפתה, ומצד אחר הרצון להיות טוב מדרבן ומעודד, כך הנפש נמצאת במצב מאוזן. במצב זה, הצימאון הטבעי בנפש לרוחניות ולקדושה - ינצח.
[פסקה י] תשובה שלמה היא לא רק כשהמעשים מתוקנים, אלא גם כשהרצון אדיר וחזק. אם האדם שב בתשובה אך נשאר סגור ולא מוציא את כוחותיו לפועל - תשובתו חסרה. התשובה של הימים הנוראים היא תשובה שגורמת לנו להיות מכונסים בעצמנו ומהורהרים על מעשינו הרעים. היא מרפאת אותנו מהקלקולים, אך הרצון לעשות ולצמוח נשאר מכונס ולא בא לידי ביטוי. שיא התשובה מתרחשת ביום הכיפורים שבו אין לנו שום מפגש עם החיים. אנו ספונים בבתי הכנסת ומתנזרים מאוכל וממלאכה. זו תשובה מרוממת אך חסרה.
לא במקרה חג סוכות נחגג סמוך ליום הכיפורים. הוא משלים את תהליך התשובה. בסוכות אנו יוצאים לטבע, עם הסוכה וארבעת המינים הרעננים. כל כוחות החיים באים לידי ביטוי, והשמחה, שמחת התשובה, שרויה עלינו. זוהי תשובה שלמה!
הרחבות
* הקשר בין הידיעה לרצון
הַתְּשׁוּבָה בָּאָה אַחַר בִּינָה. משפט זה מבוסס על דברי הגמרא [מגילה יז:] האומרת שתיקנו בתפילת שמונה עשרה את בקשת התשובה ("השיבנו אבינו") לאחר בקשת הבינה ("אתה חונן") על פי הסדר בפסוק "ולבבו יבין ושב ורפא לו" [ישעיהו ו, י].
לפי דברי הרב קוק בפסקה שלפנינו, הבינה קודמת לתשובה כיוון שעל ידי ההבנה מה נחשב לטוב ומה נחשב לרע, מתעורר הרצון של האדם להיטיב את מעשיו. וכך כותב הרב קוק בספרו שמונה קבצים: "הידיעה הברורה מחוללת את הרצון... כל מה שמתברר יותר שהטוב הוא טוב באמת, כן הרצון מתגבר" [א קכו].
* ימי התשובה וחג הסוכות
שָׁבִים, עַל כֵּן, יָמִים שֶׁל שִׂמְחַת קֹדֶשׁ. ימים אלו הם ימי חג הסוכות שנאמר עליהם "זמן שמחתנו" ונצטווינו מהתורה לשמוח בהם "ושמחת בחגך" [דברים טז יד].
רעיון נוסף לקשר שבין חג הסוכות לימי התשובה שלפניו כתוב ב פלא יועץ "ונתן לנו (הקב"ה) ראש השנה ויום הכיפורים לכפר בהם עוונותינו, ובאהבתו וחמלתו כאב את בן, רצה לשמחנו מיגוננו ומצערנו שנצטערנו בימי התשובה ונתן לנו תכף את חג הסוכות וציוונו לשמוח בו" [ערך סוכה].
שאלות לדיון
א. מה הקשר שבין ידיעות האדם לבין רצונותיו?
ב. בפרק זה עסק הרב קוק ברצון. מה התחדש לך בהבנת מהותו של הרצון?
לעילוי נשמת יחיאל יהודה בן שרגא פייבל הירש הכהן ז"ל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
חידוש כוחות העולם
בדיקת פירות ט''ו בשבט
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תהיו חמים!
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
