ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ה. דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַיּוֹתֵר מְקוֹרִית• וְטוֹבָה, הַנּוֹבַעַת מֵאוֹר הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, הִיא הַשִּׁנּוּן בְּחֵלֶק דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ* הַכְּלוּלִים אֶצְלֵנוּ בְּלִמּוּד "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט", בְּכָל הַבְּקִיאוּת הַגִּרְסָאִית הַיּוֹתֵר בְּהִירָה, וְכָל הַחֲרִיפוּת• הַיְשָׁרָה וְהָרְחָבָה הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִית. הִיא מְתַקֶּנֶת אֶת כָּל מִכְשׁוֹלֵי הַלֵּב שֶׁבַּחַיִּים וּמַעֲמִידָה אֶת הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי עַל בְּסִיסוֹ הַנֶּאֱמָן• וְנוֹטֶלֶת אֶת מַחַץ הַסָּפֵק וְהַנְּבוּכָה• מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמְּאִירָה הִיא בְּאוֹרָהּ הַבָּהִיר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים.
יתר חלקי התורה
אָמְנָם צָרִיךְ תָּמִיד לְהַכְשִׁיר אֶת הַלֵּב וְאֶת הַמֹּחַ עַל יְדֵי יֶתֶר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה, וּבְיִחוּד עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה מוּסָרִית* וְעִיּוּנִית חֲזָקָה וּרְחָבָה, בְּטַל הָאוֹר שֶׁל הַהֶגְיוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים• שֶׁבַּהַכָּרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הָאֲצִילִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה מֻכְשֶׁרֶת לְהִתְדַּבֵּק יָפֶה בַּצֶּדֶק הָאֱלֹהִי שֶׁבַּחֵלֶק הַמִּשְׁפָּטִי שֶׁל תּוֹרַת הַחַיִּים, וְאָז יָבֹא לָהּ מִקְצוֹע זֶה כְּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתֶיהָ לְרוֹמְמָהּ וּלְשַׂגְּבָהּ•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
117 - אורות התשובה פרק י"ג ג'-ד'
118 - אורות התשובה פרק י"ג ה'-ו'
119 - אורות התשובה פרק י"ג ז'-ט'
טען עוד
ה*. כְּשֶׁחֵפֶץ אֶל הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט הַתֵּאוֹרִי• בְּצוּרָתוֹ הָאֲצִילִית• מִתְגַּבֵּר הַרְבֵּה בְּנִשְׁמַת הָאָדָם, עַל יְדֵי טֹהַר נַפְשׁוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה מֵאַהֲבָה, פּוֹרֶצֶת הִיא הַתְּשׁוּקָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת וּבוֹקַעַת אֶת כָּל הָאֲוִירִים הָרוּחָנִים•, וְדוֹחֶקֶת אֶת עַצְמָהּ עַד לְמַטָּה לָאָרֶץ•, וְדוֹרֶשֶׁת בְּחָזְקָה אֶת תַּפְקִידָהּ לְהָרִיץ• בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט. וּמִזֶּה נוֹלֶדֶת חִבָּה חֲמִימָה מְאֹד לְעִיּוּן וּלְשִׁנּוּן שֶׁל עִמְקֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּקְצוֹעַ הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, מִתְחַדֵּד וּמִתְלַבֵּן, וְעִמּוֹ כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁל הַהֲלָכוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהַצּוּרָה הָרוּחָנִית שֶׁל הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי מִתְגַּלֶּמֶת• בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵי הִיא מוֹסִיפָה עֹז•, וְהַנְּשָׁמָה מִתְחַזֶּקֶת עוֹד יוֹתֵר, וְהַהֶאָרָה הָרוּחָנִית שֶׁלָּהּ מִתְבָּרֶרֶת עוֹד בְּמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
הדרגה בתשובה
ו. כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה•, שֶׁכָּל חוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים יִתְקַדְּשׁוּ בְּבַת אַחַת לְפִי אוֹתָהּ הָעֲלִיָּה הָרוּחָנִית שֶׁבְּהַכָּרָתוֹ כְּשֶׁהִיא מִתְעַלָּה, וְכֵן, שֶׁכָּל הַפְּגָמִים הַמַּעֲשִׂיִּים יִתְיַשְּׁרוּ מִיָּד וְיִשְׁתַּלְּמוּ בְּתִקּוּן מֻחְלָט - לֹא יִמְצָא לְנַפְשׁוֹ שׁוּב מַעֲמָד• וְלֹא יוּכַל לְחַזֵּק אֶת רְצוֹנוֹ לִצְעֹד עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית. אֶלָּא הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל בּוֹ הִיא עֲלִיַּת הַהַכָּרָה, הַגְבָּרַת אוֹר הַתּוֹרָה, וְהַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית תִּהְיֶה סְמוּכָה לָהּ, בַּתְּחִלָּה בִּדְבָרִים שֶׁלְּהַבָּא, וְאַחַר כָּךְ בִּדְבָרִים שֶׁבֶּעָבָר הַנּוֹחַ לְהִתָּקֵן, וְאַחַר כָּךְ יִתְרַחֵב הַחוּג גַּם בִּדְבָרִים שֶׁתִּקּוּנָם כָּבֵד, וְכֹה יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְעָלֹה עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל. אֲבָל אַל יָזוּז• מִשּׁוּם דָּבָר מִצְּעִידָתוֹ הָרוּחָנִית עַל פִּי אוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה הַפְּנִימִית שֶׁנִּשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ תּוֹבַעַת אוֹתוֹ.
___________________________
מְקוֹרִית – מחוברת למקור. הַחֲרִיפוּת – לימוד עיוני. הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי עַל בְּסִיסוֹ הַנֶּאֱמָן – התורה היא הבסיס הנאמן שדרכו אנו לומדים ובעזרתה נפגשים בצדק האלוהי האמיתי. נוֹטֶלֶת אֶת מַחַץ הַסָּפֵק וְהַנְּבוּכָה – מסירה מהנשמה את הספק והמבוכה המוחצים אותה ומונעים אותה מלפעול. הַהֶגְיוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים – לימוד אמונה ופנימיות. וְאָז יָבֹא לָהּ וכו' – כאשר אדם יעמיק בלימודי המוסר והמחשבה כדי שיוכל להתרומם אל הצדק האלוהי, אזי הלימוד המעשי של דיני ממונות יהא כשמן המדשן את העצמות, והראייה את הצדק האלוהי המופיע הלכה למעשה תרומם ותעצים את הבנתו. הַתֵּאוֹרִי –המופשט, שברעיון. הָאֲצִילִית – העליונה, העדינה. הָאֲוִירִים הָרוּחָנִים – המדרגות הרוחניות. עַד לְמַטָּה לָאָרֶץ – עד להופעתה בפועל בעולם המעשי. לְהָרִיץ – ליישם במהירות. מִתְגַּלֶּמֶת – מופיעה, מקבלת ביטוי בצורה מעשית. הֲרֵי הִיא מוֹסִיפָה עֹז – המבט הרוחני מתחזק. כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה – אדם הרוצה שלפי התעלות ההכרה וההבנה שלו, מיד יותאמו לעלייתו כל חושיו וכוחותיו, ויושלמו כל פגמיו. לֹא יִמְצָא לְנַפְשׁוֹ שׁוּב מַעֲמָד – לא יוכל להצליח בתהליך התשובה. אֲבָל אַל יָזוּז וכו' – אף שההתעלות נעשית בהדרגה, לא יוותר על דבר מתביעותיו הפנימיות.
ביאורים
בפסקאות הבאות עוסק הרב בהשפעה הלימודית על התעוררות התשובה. התורה כוללת חלקים שונים ומגוונים המכוונים את התנהלותנו בכל תחומי החיים. הרב מלמד אותנו שבאופן מיוחד, תחום חושן המשפט – העיסוק בדיני ממונות, מעורר את האדם לתשובה ולכן מומלץ לעסוק בו כדי להניע את תהליך התיקון שבנפש. העיסוק בדיני ממונות יוצר בהירות בדרך שבה עלינו לכוון את החיים בפועל. לא רק ברעיון אלא גם במעשה. כאשר עסוקים בלימוד כזה, הנוכחות האלוהית מופיעה בחיינו בכל תחום ולא רק בתחומים ה'דתיים' המוכרים כגון – כשרות, תפילה וכדו'. כמובן שיחד עם העיסוק ההלכתי הזה יש להוסיף את לימוד האמונה שמרומם את הרוח, מחזק את הרצון ומיישר את המחשבה כך שתתאים להכוונה ההלכתית המעשית. כהמשך לכך, מבאר הרב בפסקה הבאה, שהרצון לתקן את המעשים מוצא את ביטויו המעשי השלם במיוחד בעיסוק בדיני ממונות. כשמבקשים לתקן דבר מה, מתעורר רצון לדעת כיצד לתקן. דווקא הממד המעשי שבהלכות שבין אדם לחברו מעניק לאדם השב בתשובה חוויה מתקנת שבה נעשה שינוי אמיתי בחיים – בכל תחום. מובן שהיישום, כמו בכל תחום, מאיר באור חוזר את הנשמה ומחזק את תהליך התשובה. הפסקה האחרונה מבקשת ליצור איזון בין צד המחשבה לצד המעשה: לפעמים התסכול בתהליך התשובה נובע מכך שאנו מזהים במחשבה את הבעיות שלנו ומתעורר בנו רצון לתקן הכול בבת אחת. מכיוון שדבר זה אינו אפשרי, נוצר תסכול ולעתים אף ייאוש. הכלל כאן הוא: לא לרוץ; לעבוד בצורה הדרגתית ולאזן בין הוספת לימוד תורה לבין תיקון מעשי הדרגתי – לפי היכולת ולפי הזמן. השאיפה אל האופק הרוחני אינה צריכה להתבטל, אך חשוב להבחין במקום שאנו נמצאים בהווה.
הרחבות
* דיני התורה – הישועה החברתית
דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הגמרא אומרת ש"ישועות - זה סדר נזיקין" [שבת לא.]. סדר נזיקין כולל בתוכו הרבה עניינים. דיני נזק לאדם ולרכוש, אבידה, שותפות, קרקעות, הלכות דיינים ודברי מוסר המיישרים את דרכו של האדם (מסכת אבות). מכלול הדינים הללו מביאים 'ישועה' לחיי החברה, על ידי מניעת היזק והכרעה משפטית בשאלות ממוניות.
בשונה מחוק אנושי, חוקי התורה נובעים מהדרכת ה', על כן הם מגלים את ה'צדק האלוהי'. וכן כותב הרב קוק "ההדרכה המעשית שבמשפטי תורת אמת הנובעים מעצת ד' העליונה, היא משפעת את כוח הישועה הכללית היותר גדולה על כל פרט ופרט שבחיים. שכפי הגברת שליטת כוח המשפט האלוהי, כן יקטן כוח הרשע, האון והתרמית". [עין איה על הגמרא הנ"ל].
* שילוב לימוד ההלכה והמוסר
צָרִיךְ תָּמִיד לְהַכְשִׁיר אֶת הַלֵּב וְאֶת הַמֹּחַ... וּבְיִחוּד עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה מוּסָרִית. ה"חפץ חיים" כתב שני ספרים בענייני לשון הרע: ספר "חפץ חיים" ובו פירוט ההלכות, וספר "שמירת הלשון" הכולל מדרשי חז"ל ודברי מוסר בעניין לשון הרע. החפץ חיים מסביר את הצורך בלימוד המוסר: "צריך ללמוד את דיני התורה כדי שידע האסור והמותר, וגם ללמוד את ענייני המוסר המביא את האדם לידי יראת ה' יתברך, כדי שבזה יזרז את נפשו לקיים את התורה" [הקדמה לשמירת הלשון].
שאלות לדיון
א. איך תתכן מציאות של קדושה, בדינים שכליים הגיוניים הנמצאים בתורה בדיני בין אדם לחבירו?
ב. "אור התורה". מהו אותו אור? איך פוגשים אותו?
איך לקשור את הסכך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"עין במר בוכה ולב שמח"
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר להתקלח ביום טוב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
