ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
"וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם וְאֵת גִּלֻּלֵיהֶם עֵץ וָאֶבֶן כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם, פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם וגו'" (כט, טז-יז)
הרהור עבירה וחכמות חיצוניות
האם מותר לבקר בכנסיה או לראות פסלים במוזיאון?
האם מותר ללמוד ספרי דתות ופילוסופיה כדי לדעת מה להשיב לאפיקורס, ואם אסור איך עשה כן הרמב"ם?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
35 - גורל
36 - הרהור עבירה וחכמות חיצוניות
37 - אבות- הפרשה באנציקלופדיה התלמודית
טען עוד
הרהור עבירה.אסור להרהר בעבירה, שנאמר: וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם (במדבר טו לט), ואמרו: "אחרי לבבכם" - זו מינות, וכן הוא אומר (תהלים יד א): אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹקֵים, "ואחרי עיניכם" - זה הרהור עבירה, שנאמר (שופטים יד ג): וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן וגו' כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי, "אתם זונים" - זה הרהור עבודה זרה, וכן הוא אומר (שם ח לג): וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים (ברכות יב ב). 1
ספרי עבודה זרה.ספרים רבים חיברו עובדי כוכבים בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, וציונו הקב"ה שלא לקרוא באותם ספרים כלל, ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה (רמב"ם עבודה זרה פ"ב ה"ב), ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר: אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים (ויקרא יט ד), וכענין הזה נאמר: וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ (דברים יב ל), שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא אף על פי שאין אתה עובדה, שדבר זה גורם להיפנות אחריה ולעשות כמו שהם עושים, שנאמר: וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי (דברים שם. רמב"ם שם). והצפנת פענח (לרמב"ם שם) כתב שאין אסור להסתכל בצורה אלא בשעה שהם נעבדים, אבל בשעה שהם נעזבים מותר.
ספרים חיצונים.רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים חיצונים הוא בין אותם שאין להם חלק לעולם הבא (משנה סנהדרין צ א), וכתב היד רמה (שם) שאף לדעת התנא קמא אסור לקרוא בהם, אלא שאין עונשו חמור כל כך שלא יהיה לו חלק לעולם הבא. ספרים חיצונים הם ספרי מינים (ברייתא שם ק א, והגירסא "צדוקים" היא מחמת הצנזור), היינו גלחים (כן הוא ברש"י כתב יד ובדפוסים הראשונים של הש"ס, ור"ל כומרי הנוצרים) שפירשו את התורה ואת הנביאים על פי דעתם ולא סמכו על דברי חכמים, ויש בהם דברים המורים על שיתוף. והריא"ז (הובא בשלטי הגבורים עבודה זרה יז א) והריב"ש (סי' מה, והובא בדרכי משה יורה דעה סי' רמו ובקיצור בשולחן ערוך שם) ור"ע ברטנורא (סנהדרין פ"י מ"א) פירשו שבכלל ספרי המינים הם אף ספרי אריסטו היווני וחבריו, שכופרים בהשגחה ובנבואה ובשכר ועונש, שאדם נמשך בהם למינות, ועליהם נאמר: הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ (משלי ה ח), זו מינות.
לימוד פילוסופיה.כתב רב האי גאון בתשובה לרב שמואל הנגיד (הובאה באגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, בכתבי הרמב"ן שעוועל ח"א ע' שלט ובאוצר הגאונים סוף חגיגה): תיקון הגוף ומישור הנהגת האדם הוא העסק במשנה ובתלמוד, כי לימוד התורה יועיל לעצמו ולחכמים שכמותו, ויועיל לעמי הארץ, כי ימשכם לדרכי התורה והמצוות, שאחריו ינהגו ההמון ביראת שמים ובלא פקפוק וספק באמונת ה', ואשר יסיר לבו מזה ויעסוק בדברים ההם, יסיר מעליו עול תורה ויראת שמים, עד שלא יחוש לעזיבת התורה והתפילה, ואם יאמרו אותם בני אדם המתעסקים באותם הדברים - דרכי הפילוסופיה - כי היא דרך סלולה ובה ישיגו ידיעת הבורא, לא תאבה ולא תשמע להם, כי הם מכזבים, ולא תמצא יראת חטא וענוה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד. וכתב הריב"ש (סי' מה) שאף מגדולי הראשונים שנתעסקו בחכמת הפילוסופיה, יש דברים שנטו בהם מהאמת אחר חכמה זו, וקל וחומר לשאר אדם.
אף על פי כן כתב החובת הלבבות שהבחינה בנבראים והלמידה בהם על חכמת הבורא יתברך חובה עלינו (שער הבחינה פ"ב ועי"ש שער היחוד פ"ג שכל מי שאפשר לו לחקור על ענין הייחוד והדומה לו חייב לחקור). והרמב"ם (תשובה סוף פרק י) כתב שצריך האדם להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו, כפי מה שיש באדם להבין ולהשיג. אבל הכוזרי (מאמר ה אות א ומאמר ב סוף אות כו) חולק ואומר שהמדרגה העליונה היא האמונה הטהורה לנפש התמימה הבאה לא בדרך החקירה. וכך כתב הריא"ז (בקונטרס הראיות בספר סנהדרי גדולה ח"ה, ירושלים תשל"ב, לסנהדרין צ א) שדרך החקירה אינה מדרך תורתנו, שאין דעתו של אדם משגת על עיקר החכמה, ואולי יצא מדרך האמת, ומוטב לו לפרוש מהם ולעסוק בתורה המלמדת יראת ה' וסור מרע. ורב סעדיה גאון כתב (בהקדמה לספר אמונות ודעות סי' ו): אנחנו חוקרים כדי שיתאמת לנו בפועל מה שידענו מפי נביאי ה'.
לדעת האוסרים לימוד חכמת הפילוסופיה, מה שהרמב"ם ועוד ראשונים למדו חכמה זו, פירש הריב"ש (סי' מה) שהרי זה מפני שכבר מילאו כריסם מעדני התורה, ואמר הרמב"ם על עצמו שלא למד חכמות אלו אלא "לרקחות ולטבחות ולאופות" (תשובות הרמב"ם בלאו ח"ג עמ' 57, הובא במהר"ם אלשקר סי' קיז ובאור החיים ליעב"ץ פ"י). וכדי להשיב לאפיקורס חיבר הרמב"ם את הספר מורה הנבוכים, לפי שהיו בזמנו הרבה נבוכים בעיקרי התורה מפני שלמדו חכמת הפילוסופיה, ותוכו אכל וקליפתו זרק (ראה חגיגה טו ב). ובספר אור החיים (פרק ט) כתב שבאמת הלך בדרך ארוכה ומסוכנת והוא לא טעה ונסתכן, לפי שהיה קדוש וחסיד מלידה.
מאותה ששנינו בפרקי אבות (פ"ב מי"ד): הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, יש שלמדו היתר ומצוה ללמוד חכמת הפילוסופיה, ויש שלמדו מכאן לאסור לימוד חכמה זו: אלו שלמדו היתר מבארים הדברים שמלבד מה שצריך לך בביאור המצוות והתלמוד, צריך שתלמד אף מן הדברים העיוניים, כדי שתדע מה שתשיב בהם את האפיקורס (מאירי שם, ועי' בפירוש ר' יצחק ובמגן אבות שם ובבאר שבע סנהדרין ק ב). ואלו שלמדו מהמשנה איסור ללמוד פילוסופיה מפרשים שאם תלמד תורה בשקידה תדע להשיב לאפיקורס, אחר ששכלך יהיה מחודד מרוב העיון (זכות אבות לר"א גלאנטי שם), או שבשקידת התורה בלבד, ולא בזולת זה, תמצא תשובה מספקת לכופרים (ספורנו אבות שם וכעין זה בר' יונה שם), והוא שאמרו: הפוך בה והפוך בה דכולא בה (אבות פ"ה מכ"ד, עי' מדרש שמואל שם). 2
________________________________________________
מבוסס על ע' הרהור עברה, כרך י
2 מתוך ע' חכמות חיצוניות, כרך טו, פרקים ג, ד
פרשת וילך
"בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם, הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וגו'" (לא, יא-יב)
הקהל
האם אפשר לקיים מצות הקהל כשאין בית מקדש ואין מלך בישראל?
המצוה. מצות עשה להקהיל כל ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרוא באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותם במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר: בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם, הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (כאן. רמב"ם חגיגה פ"ג ה"א).
אם אין שם מלך, הסתפקו אחרונים אם בטלה מצות הקהל, שאין חובתה אלא במלך, או שכל מי שהוא גדול הדור יכול לקרוא, כגון נשיא או כהן גדול, וצידדו המנחת חינוך (מצוה תריב) והנצי"ב (העמק דבר על התורה שם) והתפארת ישראל (סוטה פ"ז מ"ח) לומר שאף כל גדול הדור יכול לקרוא.
המקום. במקום ההקהל והקריאה נחלקו תנאים: בתוספתא (סוטה פ"ז) שנינו: בימה של עץ היו עושים לו בעזרה, רבי אליעזר בן יעקב אומר בהר הבית. בבבלי (סוטה מא ב) אמרו שבעזרת נשים היה קורא, ואף דברי החכמים שאמרו בעזרה היה קורא, פירשוה (שם א ויומא סט ב) בעזרת נשים, שאי אפשר לומר בעזרת ישראל, שהרי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, ומצינו בהקהל שאף מלכי בית חשמונאי היו יושבים (סוטה שם ב). בדעת הירושלמי נראה שסוברים שבעזרת ישראל היתה הקריאה, שכן אמרו (סוטה פ"ז ה"ז) שהמלך לא היה יושב אלא סומך על הכותל, משום איסור ישיבה בעזרה, והרי בעזרת נשים הישיבה מותרת. הלכה בעזרת נשים היתה הקריאה (רמב"ם חגיגה פ"ג ה"ג). והסתפק המנחת חינוך (מצוה תריב) אם היה עיכוב שדווקא בעזרת נשים, והיינו בבית המקדש, או אפשר שאף במקום אחר בירושלים מותר. אבל האדר"ת (בקונטרס זכר למקדש פ"ד) כתב שהקהל הוא במקום ראיה, ככתוב בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת (כאן), ולכן בעזרת נשים הסמוכה לעזרת ישראל הוא שמותר, מה שאין כן ירושלים שלא שייך שם כלל בבוא לראות.
הסדר. כיצד היתה קריאת הקהל? תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם (רמב"ם שם ה"ד). וכן שנינו: אותו היום כהנים עומדים בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם תוקעים ומריעים ותוקעים (תוספתא סוטה פ"ז). ומביאים בימה גדולה של עץ ומעמידים אותה באמצע עזרת נשים (רמב"ם שם ע"פ משנה סוטה מא א). והמלך עולה ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצים סביביו (רמב"ם שם). וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, והסגן לכהן גדול, וכהן גדול למלך (משנה שם; רמב"ם שם), משום כבודו של מלך (גמרא שם ב), כדי להדרו ברוב בני אדם (רמב"ם שם), שמראים את מעלותיו מעלה למעלה ממעלה (רש"י שם מ ב ד"ה כולה). ובספר העזרה, שכתב משה, היו קוראים בפרשת הקהל (רש"י בבא בתרא יד ב ד"ה ספר עזרה; שיטה מקובצת שם בשם הראב"ד). והמלך מקבלו כשהוא עומד (משנה סוטה שם; רמב"ם שם), ואם רצה ישב (רמב"ם שם ה"ד), וקורא כשהוא יושב (משנה שם; רמב"ם שם ה"ג). ואגריפס המלך עמד וקיבל, וגם קרא מעומד, ושיבחוהו חכמים (משנה שם. וברמב"ם שם: ואם קרא מעומד הרי זה משובח). ופותח ורואה ומברך כדרך כל קורא בבית הכנסת, וקורא הפרשיות עד שהוא גומר, וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, ומוסיף שבע ברכות, ואלו הן: רצה ה' אלקינו בעמך ישראל וכו'; מודים אנחנו לך וכו'; אתה בחרתנו מכל העמים וכו' עד מקדש ישראל והזמנים, כדרך שמברכים בתפלה, הרי שלש ברכות כמטבען; רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד, וחותם ברוך אתה ה' השוכן בציון; חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם, וחותם בה הבוחר בישראל; ששית מתפלל על הכהנים שירצה הא-ל עבודתם, וחותם בה ברוך אתה ה' מקדש הכהנים; שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול, וחותם בה הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכים להיוושע בא"י שומע תפלה (רמב"ם שם ה"ד ע"פ משנה סוטה שם).
הקריאה.קריאת הקהל היא מספר משנה תורה (ספרי דברים יז יח), וקורא שמע שהיא קבלת מלכות שמים, והיה אם שמוע שהיא קבלת עול מצות, ברכות וקללות שהן קבלת בריתות של תורה, ומשמיע לרבים עשר תעשר, מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות (משנה סוטה מא א ורש"י). אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבים לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע - שאין לו שמיעה טובה, או שעומד במקום רחוק (לחם משנה) - מכוין לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת, ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל (רמב"ם שם ה"ג). 1
_______________________________________________________________
מתןך ע' הקהל, כרך י, פרקים א, ד, ה, ו
מה כבד לך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
עבודה שאין לה סוף
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
