ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
דעת התוספות (ע"ז לח א) בשם הר"ר אברהם ב"ר דוד, המרדכי (סי' תתל) בשם ר"א דאורליינש, רבנו ירוחם (נתיב יז ח"ז בשם ר"י, ושלזה הסכימו רוב הפוסקים) והטור (שם בשם הר"א) שלא אסרו בישולי גוים אלא כשבישל הגוי בביתו; אבל דבר שבישלו בבית ישראל - מותר, לפי שאין לחשוש בו לא לחתנות, ולא שמא יאכילנו דבר טמא. והב"ח (שם) הסביר שכיון שסמכו חכמים האיסור על הכתוב אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וגו', הרי בכתוב מדובר על אוכל הבא מבית נכרי. אבל התוספות (שם) בשם ר"ת, המרדכי (שם) בשמו, הרמב"ם (בפירוש המשנה ע"ז שם), המאירי (לח ב), הכל בו (סי' ק), הטור והשולחן ערוך (שם) חולקים וסוברים שלא חילקו חכמים בין רשות ישראל לרשות הגוי, ולעולם יש לחשוש שמא לא יזהר, בבית ישראל כמו בבית הגוי. והאיסור והיתר (כלל מג דין ג, הובא בדרכי משה ובב"ח שם) כתב שבדיעבד נוהגים לסמוך על המתירים.
הדברים האסורים בבישול גוים. לא כל הדברים אסורים משום בישולי גוים, ונחלקו אמוראים בדבר - בסורא אמרו: אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: כל דבר הנאכל כמו שהוא חי, אין בו משום בישולי גוים (ע"ז לח א, ובירושלמי שבת פ"א ה"ד: ר' יוסי בר בון בשם רב), שלא אסרו אלא כשבישול הגוי הכשירו לאכילה (רשב"א בתורת הבית הארוך בית ג שער ז). ובפומבדיתא אמרו: אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: כל שאינו עולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת, אין בו משום בישולי גוים (ע"ז שם), שעיקר הגזירה היא משום חתנות, שלא יזמינו הגוי אצלו בסעודה, ודבר שאינו עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת אין אדם מזמין את חברו עליו (רמב"ם מאכלות אסורות פי"ז הט"ו). רוב הראשונים פסקו לקולא כשתי הלשונות (תוס' שם בשם ר"ת; ר"ח שם לח ב; רשב"א בתורת הבית הארוך בית ג שער ז; ר"ן ומאירי שם; רמב"ם מאכלות אסורות פי"ז הי"ד וטו; טוש"ע קיז א).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
64 - הגעלת כלים
65 - בישולי גויים
66 - ברכת המזון
טען עוד
הבישול. אף על פי שפת שאפה גוי על ידי אש שהדליק ישראל מותרת, דעת הר"ן (ע"ז לח ב), הריב"ש (סי' תיד) והשולחן ערוך (שם ז) שלא אמרו כן אלא בפת, לפי שהסקת התנור היא מלאכה מיוחדת בפת; אבל בשאר תבשילים, הנחתו של ישראל את התבשיל על האש בלבד היא שמועילה להתירו. אבל אם הסיק ישראל את התנור, והגוי הניח את התבשיל להתבשל בו, הרי זה אסור. וכן אם הניח הגוי את הבשר או את הקדירה על האש, ובא ישראל וחיתה בגחלת - אסור; ולא התירו אלא כשהפך את הבשר או הגיס בקדירה (דרכי משה שם בדעת הר"ן ור' יונה והריב"ש, וכן משמע ברמב"ם שם הט"ז). אבל בעל הגהות שערי דורא (סי' עה), המרדכי (ע"ז פ"ב סי' תתלא), בעל הגהות סמ"ק (סי' רכג) והאיסור והיתר (שם) סוברים שאפילו הדלקת האש או חיתוי בגחלים על ידי ישראל מועילים להתיר, וכתב הרמ"א (שם) שכן נוהגים.
איסור בישולי גוים הוא בין בבישול בקדירה ובין בצלי, שכל שהכשירו הגוי לאכילה על ידי אש - אסור (רשב"א בתורת הבית הארוך שם ע"פ ע"ז לח א). והוא הדין בטיגון (ערוך השולחן קיג כד). אם הכשיר הגוי דבר לאכילה על ידי מליחה או כבישה, כגון דגים קטנים שמלחם או כבשם גוי, נחלקו בו ראשונים:
• יש סוברים שאף על פי שבכל האיסורים מליח הרי הוא כרותח, וכבוש הרי הוא כמבושל, אינם בכלל גזירה זו, שאין קירוב הדעת במליחה וכבישה. ולא אסרו אלא בישול גוים על ידי האש (רמב"ן ור"ן ע"ז שם; רשב"א בתורת הבית הארוך שם בשם הראב"ד, וגם הוא סובר כן; טור סי' קיג), ועוד, שכיון שאיסור בישולי גוים הסמיכו על הכתוב אֹכֶל בַּכֶּסֶף וגו', אינו אסור אלא כשאינו דומה למים שלא נשתנו על ידי האש, ומליחה וכבישה לא על ידי האש נשתנו (רשב"א בתורת הבית שם). וכן פסקו הרמב"ם (שם הי"ז) והשולחן ערוך (שם יג).
• אולם האור זרוע (סי' קצה) בשם רשב"ם והגהות אשר"י (פ"ב סי' לד) פסקו שמליחתו זהו בישולו. וכך כתב השלטי גבורים (במרדכי ע"ז פ"ב סי' ז בשם הר"ב ברכיה מניקולואי) על פי מה שאמרו בירושלמי (שבת פ"א ה"ד): בו ביום גזרו על כבושיהם ושלוקיהם ומלוחיהם.
המעושן אין בו משום בישולי גוים, ופירות שעישנם גוי עד שהכשירם לאכילה - מותרים (רמב"ם שם הי"ז ורשב"א בתורת הבית שם ור"ן ע"ז פ"ב ע"פ ירושלמי נדרים פ"ו ה"א; טוש"ע שם יג).
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מערכת היחסים בין הקודש לחול
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
אחרי שנות הגאולה הקודש מתגבר, החול יכול להתגבר גם כן, אבל זה גורם להם להתעמת.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
