ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש חמדת האנציקלופדיה התלמודית

ישיבת ארץ ישראל

מבוסס על הערך: ישיבת ארץ ישראל, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך כה.
--- ---טבת תשע"ט
מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל
לחץ להקדשת שיעור זה
"וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (מו ג-ד)

רש"י: אל תירא מרדה מצרימה - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ. ואנכי אעלך - הבטיחו להיות נקבר בארץ
האם מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לצורך טיול?
הבא מחוץ לארץ לבקור בארץ, האם אסור לו לצאת ממנה?

חשיבותה וזכותה: בחשיבותה של ישיבת ארץ ישראל אמרו: שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל המצוות שבתורה (ספרי דברים פיסקא פ; תוספתא עבודה זרה פ"ה). ופירשו ראשונים בטעם הדבר, כי עיקר כל המצוות הוא ליושבים בארץ ישראל (רמב"ן ויקרא יח כה, וכעי"ז בשו"ת הרשב"א ח"א סי' קלד וכפתור ופרח פ"י, ועי' כוזרי מאמר ב סעיפים טז-כב).

הקבורה בארץ. אף בקבורה אמרו: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור מתחת המזבח, שנאמר במזבח: 'מזבח אדמה תעשה לי' (שמות כ כא), ונאמר בארץ ישראל: 'וכפר אדמתו עמו' (דברים לב מג. כתובות קיא א), שכל הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא קבור בו מזבח כפרה הוא (רמב"ם מלכים פ"ה הי"א). אבל אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה (כתובות שם; רמב"ם שם). ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכים את מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק (רמב"ם).

יציאה לחוץ לארץ: מלבד המצוה של ישיבת ארץ ישראל, נאמר אף איסור יציאה לחוץ לארץ (ב"ב צא א), פרט לאופנים שהותר לצאת. יש מן הראשנונים שפירש הטעם, לפי שמפקיע עצמו מן המצוות התלויות בארץ (ר"י קרקושא). ויש שנראה מדבריו שאיסור היציאה הוא בכלל המצוה של ישיבת ארץ ישראל (הרמב"ן בהוספות לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ד). ויש שפירש בדעת ראשונים שהוא מפני קדושתה (לחם משנה). וכן יש מן הראשונים שכתב הטעם, מפני שסתם חוץ לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויים בה לישראל, לרוב הצרות ועול הגליות, אלא לשרידים אשר ה' קורא, וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויים בה וזוכים ליהנות מזיו השכינה (מאירי כתובות קי ב). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאין האיסור אלא לבני ארץ ישראל, אבל בן חוץ לארץ שבא לארץ ישראל על דעת לחזור, אינו בכלל איסור זה (עי' רש"י גיטין עו ב). ואמרו על הכתוב (שמואל א כו יט): 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים', וכי מי אמר לדוד כן? אלא מפני שהיה צריך לברוח ולצאת מארץ ישראל אל מלך מואב ואל אכיש (רש"י), לומר לך, כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה (ברייתא כתובות קי ב).

יציאה לחוץ לארץ, יש שהותרה מפני הרעב, וכן אמרו: אין יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ - היינו לשכון שם (עי' רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט) - אלא אם כן עמדו חיטים סאתיים בסלע (ברייתא ב"ב צא א), היינו שחזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חיטים בשני דינר (רמב"ם).

אף ללמוד תורה או לישא אשה, אמרו שמותר לצאת לחוץ לארץ, ויחזור לארץ (רמב"ם). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שללמוד תורה מותר לצאת אף אם אין דעתו לחזור, אם אינו מוצא בארץ מי שילמדנו (עי' מהר"ם מרוטנבורג סי' טו). וכן לישא אשה יש שכתב שמותר אף אם אין דעתו לחזור, שאם דעתו לחזור מותר לדעתו אף לדבר הרשות (מהרי"ט).

לקיום מצות כבוד-אב-ואם*, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאינו מותר לצאת אלא אם כן דעתו לחזור (עי' תשו' מהר"ם סי' עט). ויש מן האחרונים שכתב בדעת ראשונים שמותר אף אם אין דעתו לחזור (חכמת אדם).

אף לסחורה, כתבו ראשונים שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ (רמב"ם), על מנת לחזור (ערוך השלחן העתיד). ונחלקו אחרונים בדבר: יש שכתבו, שלצאת לחוץ לארץ על מנת לחזור, מותר אפילו לדבר הרשות, כגון לסחורה או לעסק שיש לו שם (מהרי"ט). ויש שכתבו שלצאת להרויח חשוב כדבר מצוה (מגן אברהם).

אף לצאת לראות פני חברו, כתבו הפוסקים שחשוב כדבר מצוה (מגן אברהם). ויש שכתבו שמותר לצאת לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, שאף אם אין בזה סרך מצוה, מכל מקום מכיון שהוא מנהג ישראל, אינו פחות מסחורה שמותרת (שו"ת פרי הארץ, ועי' משפט כהן סי' קמז שלא שייך לומר כן אלא ברבו שלמד ממנו).
עוד בנושא חמדת האנציקלופדיה התלמודית
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il