ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה בת מיכל
רש"י: אל תירא מרדה מצרימה - לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ. ואנכי אעלך - הבטיחו להיות נקבר בארץ
האם מותר לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לצורך טיול?
הבא מחוץ לארץ לבקור בארץ, האם אסור לו לצאת ממנה?
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
76 - כבוד מלכים
77 - ישיבת ארץ ישראל
78 - כבוד המת
טען עוד
הקבורה בארץ. אף בקבורה אמרו: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור מתחת המזבח, שנאמר במזבח: 'מזבח אדמה תעשה לי' (שמות כ כא), ונאמר בארץ ישראל: 'וכפר אדמתו עמו' (דברים לב מג. כתובות קיא א), שכל הקבור בה נתכפר לו, וכאילו המקום שהוא קבור בו מזבח כפרה הוא (רמב"ם מלכים פ"ה הי"א). אבל אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה (כתובות שם; רמב"ם שם). ואף על פי כן גדולי החכמים היו מוליכים את מתיהם לשם, צא ולמד מיעקב אבינו ויוסף הצדיק (רמב"ם).
יציאה לחוץ לארץ: מלבד המצוה של ישיבת ארץ ישראל, נאמר אף איסור יציאה לחוץ לארץ (ב"ב צא א), פרט לאופנים שהותר לצאת. יש מן הראשנונים שפירש הטעם, לפי שמפקיע עצמו מן המצוות התלויות בארץ (ר"י קרקושא). ויש שנראה מדבריו שאיסור היציאה הוא בכלל המצוה של ישיבת ארץ ישראל (הרמב"ן בהוספות לסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ד). ויש שפירש בדעת ראשונים שהוא מפני קדושתה (לחם משנה). וכן יש מן הראשונים שכתב הטעם, מפני שסתם חוץ לארץ אין חכמה ויראת חטא מצויים בה לישראל, לרוב הצרות ועול הגליות, אלא לשרידים אשר ה' קורא, וסתם ארץ ישראל חכמה ויראת חטא מצויים בה וזוכים ליהנות מזיו השכינה (מאירי כתובות קי ב). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאין האיסור אלא לבני ארץ ישראל, אבל בן חוץ לארץ שבא לארץ ישראל על דעת לחזור, אינו בכלל איסור זה (עי' רש"י גיטין עו ב). ואמרו על הכתוב (שמואל א כו יט): 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים', וכי מי אמר לדוד כן? אלא מפני שהיה צריך לברוח ולצאת מארץ ישראל אל מלך מואב ואל אכיש (רש"י), לומר לך, כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה (ברייתא כתובות קי ב).
יציאה לחוץ לארץ, יש שהותרה מפני הרעב, וכן אמרו: אין יוצאים מארץ ישראל לחוץ לארץ - היינו לשכון שם (עי' רמב"ם מלכים פ"ה ה"ט) - אלא אם כן עמדו חיטים סאתיים בסלע (ברייתא ב"ב צא א), היינו שחזק שם הרעב עד שנעשה שוה דינר חיטים בשני דינר (רמב"ם).
אף ללמוד תורה או לישא אשה, אמרו שמותר לצאת לחוץ לארץ, ויחזור לארץ (רמב"ם). ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שללמוד תורה מותר לצאת אף אם אין דעתו לחזור, אם אינו מוצא בארץ מי שילמדנו (עי' מהר"ם מרוטנבורג סי' טו). וכן לישא אשה יש שכתב שמותר אף אם אין דעתו לחזור, שאם דעתו לחזור מותר לדעתו אף לדבר הרשות (מהרי"ט).
לקיום מצות כבוד-אב-ואם*, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאינו מותר לצאת אלא אם כן דעתו לחזור (עי' תשו' מהר"ם סי' עט). ויש מן האחרונים שכתב בדעת ראשונים שמותר אף אם אין דעתו לחזור (חכמת אדם).
אף לסחורה, כתבו ראשונים שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ (רמב"ם), על מנת לחזור (ערוך השלחן העתיד). ונחלקו אחרונים בדבר: יש שכתבו, שלצאת לחוץ לארץ על מנת לחזור, מותר אפילו לדבר הרשות, כגון לסחורה או לעסק שיש לו שם (מהרי"ט). ויש שכתבו שלצאת להרויח חשוב כדבר מצוה (מגן אברהם).
אף לצאת לראות פני חברו, כתבו הפוסקים שחשוב כדבר מצוה (מגן אברהם). ויש שכתבו שמותר לצאת לחוץ לארץ להשתטח על קברי צדיקים, שאף אם אין בזה סרך מצוה, מכל מקום מכיון שהוא מנהג ישראל, אינו פחות מסחורה שמותרת (שו"ת פרי הארץ, ועי' משפט כהן סי' קמז שלא שייך לומר כן אלא ברבו שלמד ממנו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
