ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה שְׁמֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם: וּפִילַגְשׁוֹ וּשְׁמָהּ רְאוּמָה וַתֵּלֶד גַּם הִוא אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה" (בראשית כ"ב כג-כד).
לפי פסוקים אלה, גם לנחור בן תרח אחי אברהם נולדו שנים עשר בנים, שמונה בני מִלְכָּה אשתו וארבעה בני ראומה פילגשו. בכך נוצרת הקבלה בין השבטים הארמים לשנים עשר שבטי י-ה, בני יעקב נכד אברהם (עיינו ברש"י על פסוק כ וכן שם כ"ה טז בעניין צאצאי ישמעאל).
יש שטענו שכל פרשיה זו נאמרה אלא בשביל רבקה (עיינו רש"י כאן כג).
למרות זאת, ננסה בדברינו הבאים, לברר מי הוא או מי היא מַעֲכָה ומה הקשר בין מעכה ובין עם ישראל בדורות השונים.
לדעת רש"י, מעכה הוא בנה של ראומה. לעומת זאת, לדעת ספורנו, מעכה הייתה בת ראומה.
בדיקה תגלה לנו את הפרטים הבאים. השם מעכה מופיע גם ברשימות היחס של בני מנשה:
"וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה ...: וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ ..." (דברי הימים א ז' טו-טז).
הסיבה לכך נמצאת בפסוק הקודם:
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (שם, יד).
לפי זה, מכיר בן מנשה שהיה נסיך במצרים, נשא כפילגש נסיכה ארמית בשם מעכה.
קשרים מסוג זה רמוזים גם ברשימות היחס של משפחת שאול, בן שבט בנימין:
"וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה: וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ ... וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל..."
(שם, ח' כט-ל-לג).
אם כך, גם סבו של שאול המלך נשא פילגש ארמיה. יתכן וגם קשר זה היה תולדה של הקשרים של בני בנימין עם בני מנשה שישבו בגלעד. קשרים שהביאו לכך שחלק משבט בנימין ישב גם הוא בגלעד. כך נרמז בפסוק שציטטנו לעיל: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים וְשֵׁם אֲחֹתוֹ מַעֲכָה" שהרי חֻפִּים וּשֻׁפִּים הם בני בנימין (עיינו שם, ז' יב).
בכל פעם שמעכה הוא שמה של מַלכה-גבירה, ההקשר הוא שלילי, כמו ביחס לאבשלום: "הַשְּׁלִשִׁי לְאַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה (אשת דוד המלך) בַּת תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר" (שמואל ב ג' ג).
אבשלום נחשב בכבן סורר ומורה, בנה של אשת יפת תואר, אין צורך להאריך בגנותו. תלמי מלך גשור עמד בראש ממלכה ארמית קטנה, ששכנה באיזור רמת הגולן של היום. המעניין הוא שגם אביה בן רחבעם מיוחס למעכה בת אבשלום (מלכים א פרק ט"ו ב). אביה הוא שהרג באכזריות נוראה, במלחמת אחים, חצי מליון ישראלים כמתואר בכתוב:
"וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר" (דברי הימים ב פרק י"ג יז).
וביארו חז"ל במדרש " 'ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה'. מהו מכה רבה, ר' אבא בר כהנא אמ' העביר הכרת פניהם (השחית צורת פניהם כדי שלא יוכלו לזהותם), ...ר' איסי אמר על ידי שהושיב עליהן שומרין שלשת ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם" (ויקרא רבה (מרגליות) פרשת בהר פרשה לג [ה]).
מעכה זו נזכרת מאוד לשלילה, גם בתקופת אסא בנו של אביה: "וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה לָאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן" (דברי הימים ב פרק ט"ו טז).
כל הדוגמאות הללו מחזקות את פירוש הספורנו כי מעכה החותמת את פרשתנו, הייתה בתה של ראומה ולאורך הדורות שם זה רומז לקשרים עם נסיכות ארמיות, קשרים שכמובן עלולים לסכן את עם ישראל רוחנית.
הבה נודה לקב"ה, כי בדורנו יכולה מדינת היהודים לקשור קשרים דיפלומטים
גם בלי המחיר הנורא שיכול להיגרם מחתונות עם נסיכות זרות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
