ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כללי מצוות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
גדר איסור 'לפני עיור'
שנינו בתחילת מסכת שבת:
העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים... פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור.
מדובר כאן בעני שבא לבקש צדקה מבעל הבית. בעל הבית נמצא בתוך הבית, הוא הוציא את ידו לחוץ והניח צדקה בתוך ידו של העני שנמצא בחוץ, ואומרת המשנה שבעל הבית חייב משום מלאכת הוצאה, והעני פטור, שהרי לא עשה דבר. בגמרא 1 נאמר שלמרות שבדרך כלל כשכתוב 'פטור' הכוונה היא פטור אבל אסור, כאן הכוונה היא "פטור ומותר" ומפרש רש"י "ומותר לכתחילה, דהא לאו עקירה עבד ולא הנחה עבד, שהאחר הניחה בידו". והתקשו הראשונים במקום, הרי העני עובר על "לפני עור לא תתן מכשול"? בכך שהוא מקבל את הצדקה, הוא מסייע לבעל הבית לעבור על מלאכת הוצאה!התוספות ישנים 2 עונה על כך בקצרה: "יש לומר דמכל מקום איסור שבת פטור ומותר".
תשובה זו אינה מובנת במבט ראשון: איזו משמעות יש לכך שהדבר מותר מצד איסורי שבת? היעלה על הדעת לומר שמותר לאכול חזיר, והכוונה תהיה שמצד דיני שבת אין בכך איסור? בשאלה זו דן רבי עקיבא איגר, והוא עונה שיש לכך השלכה הלכתית. אם המעשה של העני היה אסור מהלכות שבת, הריהו מומר לחלל שבת (מדרבנן), ששחיטתו פסולה ויינו יין נסך; אולם, כיון שהעני עובר רק על "לפני עיור" אין כאן חילול שבת, והוא אינו מומר.
תשובתו של רבי עקיבא איגר תלויה בדיון נרחב באחרונים, מהו גדרו של האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול". אפשרות אחת להבין היא שזהו איסור כללי לא להכשיל אדם אחר בעבירה, ואין משמעות לשאלה באיזה איסור אני מכשיל את האחר – מבחינתי עברתי על אותו איסור הכשלה. אולם, ניתן לומר ש"לפני עיור" הוא סעיף בכל איסור ואיסור: אם אני מכשיל אדם אחר באיסור שבת, הריהי מסייע לאיסור השבת, יש לי חלק במלאכה. ודאי שלא עשיתי ממש מלאכה ואין לי חיוב של עושה מלאכה, אבל מכל מקום אני נחשב כשותף במלאכה. כך גם אם אני מכשיל באכילת נבילה, יש לי חלק באכילת הנבילה.
תירוצם של התוספות ישנים, לפי הסברו של רבי עקיבא איגר, תואם את ההבנה הראשונה – ש'לפני עיור' אינו סניף של איסור אחר, אלא הוא איסור העומד בפני עצמו. על כן, העני שעבר על "לפני עיור" אינו נחשב מומר לחלל שבת.
לעומת התוספות ישנים, התוספות כתב שהגמרא עוסקת באופן שבעל הבית גוי, שאז לא שייך "לפני עיור". ומסבירים בעולם הישיבות שהם לא כתבו כתשובתם של התוספות ישנים, כי הם הבינו שגדר איסור 'לפני עיור' הוא שותפות בעבירה העיקרית, ואם כך לא שייך לומר שמעשהו של העני מותר מצד איסורי שבת.
מי שאחזו בולמוס – גדר איסור 'חצי שיעור'
מי שאחזו בולמוס והוא מוכרח לאכול כך שאם הוא לא יאכל ימות, אבל אין לו מאכל כשר אלא רק מאכלי איסור – "מאכילים אותו הקל הקל" 3 . למשל, אם יש לי טבל ונבילה - אתן לו נבילה, כי העונש על אכילת טבל הוא בדרך כלל מיתה בידי שמים, והעונש על אכילת נבילה הוא מלקות, ומכאן שאיסור נבילה הינו קל יותר.
שואל הרמב"ן, הרי בין אם יאכל החולה נבילה ובין אם יאכל טבל, אין לתת לו שיעור שלם בבת אחת, אלא בכל פעם חצי שיעור, כי על חצי שיעור אין מלקות. מעתה, מה בין טבל לנבילה? בשני המקרים אין מיתה בידי שמים ואף לא מלקות כשאוכלים רק חצי שיעור! לשאלה זו עונה הרמב"ן שתי תשובות.
בתשובה הראשונה כותב הרמב"ן שאכן בדרך כלל אין הבדל בין טבל לנבילה, וכאן מדובר באופן שהחולה חייב לאכול שיעור שלם מיד. ובתשובתו השניה הוא כותב שכיון שבאכילת שיעור שלם טבל חמור יותר מנבילה, כך גם חצי שיעור של טבל חמור יותר מחצי שיעור של נבלה.
מה בין שני התירוצים? התירוץ הראשון סובר שחצי שיעור הוא איסור כללי, ולכן אין הבדל בין נבילה לטבל ולכל איסור אחר; אולם לפי התירוץ השני, חצי שיעור הוא סניף של האיסור העיקרי. שאלה זו הינה שאלה מקבילה לשאלה שעסקנו בה בדין "לפני עיור" – האם הוא איסור עצמאי וכללי או סניף של כל איסור ואיסור.
גוי שמכריח להכשיל אדם אחר בעבודה זרה
כידוע, על כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם שיעבור או שיהרג – יעבור ואל יהרג, שנאמר "וחי בהם"; אבל בשלש העבירות החמורות – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - יהרג ואל יעבור. ואומרת הגמרא 4 שגם על 'אביזרייהו' של אותן עבירות יהרג ואל יעבור, כלומר לא רק על העבירות החמורות עצמן, אלא גם על מעשים נוספים הדומים להם באופיים. ודנו הראשונים במקום מה הדין כאשר גוי מכריח אותי להכשיל אדם אחר בעבודה זרה? בעל המאור אומר שגם כאן יהרג ואל יעבור, אולם הרמב"ן חולק, שהרי הלאו של 'לפני עיור' אינו עבודה זרה!
מהי המחלוקת בין הראשונים? בפשטות, המחלוקת היא בגדרו של 'לפני עיור'. אם זהו סניף של האיסור העיקרי הריהו מוגדר לפחות כ'אביזרייהו', אבל אם הוא איסור בפני עצמו מובנת שיטת הרמב"ן.
כאשר העבירה אינה שייכת אצל המכשיל
יש לעיין, האם כאשר אני מכשיל אדם אחר בעבירה באופן שהעבירה אינה שייכת לגבי, האם אני עובר על 'לפני עיור'? הסברא הפשוטה אומרת שכן; העבירה היא להכשיל את האחר, ואני מכשיל אותו – איזו חשיבות יש לשאלה אם אני שייך בעבירה? אולם, המנחת חינוך מביא את דעת ה'אמונת שמואל', שבאופן זה המכשיל אינו עובר על 'לפני עיור'. כיצד נבין את סברתו?
מבאר ר' חיים עוזר, שלדעת ה'אמונת שמואל' גדר האיסור של 'לפני עיור' הוא שאני עובר חלק מהעבירה של הנכשל. על כן, אם אני לא שייך בעבירה - לא שייך לפני עיור.
אלא שעדיין יש לשאול, הרי איסור 'לפני עיור' כולל גם איסור לתת עצה שאינה הוגנת. אם כן, גם אם המכשיל אינו שייך בעבירה, מדוע ההכשלה לא תהיה אסורה מצד נתינת עצה שאינה הוגנת? לכך כותב האחיעזר שה'אמונת שמואל' עוסק דוקא באופן שעובר העבירה יודע שהדבר אסור, ועל כן לא שייך כאן 'עצה שאינה הוגנת'.
והנה, סברת ה"אמונת שמואל" מצויה כבר בדברי הראשונים. כידוע, אסור לכהן להתחתן עם גרושה. הגמרא 5 לומדת מלשון הריבוי שבפסוק "לא יקחו" ש"כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת". כלומר, כשם שלכהן אסור לקחת גרושה, גם לגרושה אסור להתחתן איתו. שואלים הראשונים, לשם מה יש צורך בפסוק מיוחד, הרי גם בלעדיו אסור לה להתחתן מדין 'לפני עיור'! והם מתרצים שני תירוצים. תירוץ אחד הוא שמצד "לפני עיור" האשה לא היתה לוקה, כי זהו לאו שבכללות, ולכן יש צורך בפסוק המיוחד 'לא יקחו'. ובתירוץ נוסף כותבים הראשונים, שאם האשה לא היתה שייכת באיסור הכהונה והיה מותר לה להתחתן לכהן, היא לא היתה עוברת גם ב"לפני עיור". התירוץ השני הוא בדיוק סברתו של ה'אמונת שמואל', ונמצא שלדבריו יש בסיס בדברי הראשונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
