ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב: במשנה – מד. במשנה)
אין כלי ניטל אלא לדבר שאינו ניטל, מבטל כלי מהיכנו
א. השמן בנר מוקצה
למה? הוקצה להדלקה, וכי אם יקח יכבה.
למי? לר"י תמיד, לר"ש (תוס') – כל עוד דולק (משנה הבאה)).
לכן:
a. מותר השמן: לר"י – אסור, לר"ש – מותר (מד. למעלה).
b. אסור לשים כלי בשבת לאסוף השמן.
ב. סיבת האיסור לשים כלי:
- רב חסדא לפי רבה - אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, ולהצלה מצויה – מותר.
(זה לרש"י. לתוס' – טורח (אסור גם לדבר הניטל), ולהצלה מצויה מותר). - רב חסדא לרב יוסף – מבטל כלי מהיכנו.
(רש"י כאן – בונה, רש"י קנד: - סותר). - רב יצחק – אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, וגם בהצלה מצויה אסור.
נפקא מינות וקושיות:
|
| רב חסדא |
| ||
|
| רבה | רב יוסף | רב יצחק | |
| לשים כלי לקבל ביצת תרנגולת במדרון | אסור | אסור | אסור | |
| לשים כלי לכסות הביצה | מותר | מותר | אסור | |
| מקרים שבהם מותר: |
| |||
| מביא כלי להציל הטבל. | בחביות חדשות שמצוי שנשברות | טבל נחשב מוכן (כי אם עבר ותיקנו מותר. רשב"א, זה מוקצה, אבל חלש ואינו "מבטל כלי"). | נטל את הכלי בהיתר (לצורך מקומו), ואז כבר מותר להמשיך לטלטל | בחלק מהם אפשר לפרש כרב יוסף שמדובר בדבר ראוי |
| כלי תחת הנר לקבל ניצוצות | ניצוצות זה דבר מצוי | ניצוצות לא נחשבות | ||
| כופין קערה על הנר שלא ידליק את הגג | בבית נמוך, שזה מצוי | (מובן) | ||
| סומכים קורה שנשברה בספסל | בקורה חדשה שמצוי שנשברת | הקורות רופפות, ויכול לקחתם | ||
| כלי לקבל הדלף | בבית חדש שמצוי הדלף | הדלף אינו מוקצה (בדלף הראוי לשתייה) | ||
| לשים כלי בשביל האפרוחים |
| כיון שיורדים לבד מיד, אינו מבטל הכלי (אא"כ היו שם כל ביה"ש) תוס' – אפילו למי שסובר יש מוקצה לחצי שבת. | ||
| פורסין מחצלות על אבנים |
|
| באבנים ראויות (עם חוד, ראויות לבית הכסא) | |
| פורסין מחצלות על כוורת מפני החמה/גשם |
|
| הכוורת ראויה (יש בה דבש). 1. בהתכוון מלפני שבת לאכול את הדבש שבשתי חלות הדבש המרכזיות). 2. רב אשי – מדובר בניסן ותשרי, שיש דבש, ויש גם חום וגם גשם. | |
(מג: באמצע)
ג. חיזוק לרב יצחק – שלא מטלטלין בשביל מוקצה
רב הונא (ע"פ רב שמואל ב"י) – עושים מחיצה למת רק על ידי שעושים אותה קודם לחי, ואגב זה למת.
ד. אגב זה, טלטול מת המוטל בחמה
- על ידי כיכר או תינוק – מותר.
- על ידי טלטול מן הצד (ממיטה למיטה): ר"י-שמואל – מותר, רב חנינא ב"ש – אסור.
לימא כתנאי:
האם מצילים מת מפני הדליקה: ת"ק – לא, ר"י בן לקיש – כן.
אם יש תינוק או כיכר – ודאי מותר.
אלא שהמחלוקת כשאין, ונחלקו אם מותר לטלטל מן הצד.
דחייה – יתכן שלכו"ע אסור מן הצד, ור"י ב"ל התיר כי בהול על מתו, ואם לא אז יכבה את אש (מה שאין כן במוטל בחמה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
