ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב: במשנה – מד. במשנה)
אין כלי ניטל אלא לדבר שאינו ניטל, מבטל כלי מהיכנו
א. השמן בנר מוקצה
למה? הוקצה להדלקה, וכי אם יקח יכבה.
למי? לר"י תמיד, לר"ש (תוס') – כל עוד דולק (משנה הבאה)).
לכן:
a. מותר השמן: לר"י – אסור, לר"ש – מותר (מד. למעלה).
b. אסור לשים כלי בשבת לאסוף השמן.
ב. סיבת האיסור לשים כלי:
- רב חסדא לפי רבה - אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, ולהצלה מצויה – מותר.
(זה לרש"י. לתוס' – טורח (אסור גם לדבר הניטל), ולהצלה מצויה מותר). - רב חסדא לרב יוסף – מבטל כלי מהיכנו.
(רש"י כאן – בונה, רש"י קנד: - סותר). - רב יצחק – אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל, וגם בהצלה מצויה אסור.
נפקא מינות וקושיות:
|
| רב חסדא |
| ||
|
| רבה | רב יוסף | רב יצחק | |
| לשים כלי לקבל ביצת תרנגולת במדרון | אסור | אסור | אסור | |
| לשים כלי לכסות הביצה | מותר | מותר | אסור | |
| מקרים שבהם מותר: |
| |||
| מביא כלי להציל הטבל. | בחביות חדשות שמצוי שנשברות | טבל נחשב מוכן (כי אם עבר ותיקנו מותר. רשב"א, זה מוקצה, אבל חלש ואינו "מבטל כלי"). | נטל את הכלי בהיתר (לצורך מקומו), ואז כבר מותר להמשיך לטלטל | בחלק מהם אפשר לפרש כרב יוסף שמדובר בדבר ראוי |
| כלי תחת הנר לקבל ניצוצות | ניצוצות זה דבר מצוי | ניצוצות לא נחשבות | ||
| כופין קערה על הנר שלא ידליק את הגג | בבית נמוך, שזה מצוי | (מובן) | ||
| סומכים קורה שנשברה בספסל | בקורה חדשה שמצוי שנשברת | הקורות רופפות, ויכול לקחתם | ||
| כלי לקבל הדלף | בבית חדש שמצוי הדלף | הדלף אינו מוקצה (בדלף הראוי לשתייה) | ||
| לשים כלי בשביל האפרוחים |
| כיון שיורדים לבד מיד, אינו מבטל הכלי (אא"כ היו שם כל ביה"ש) תוס' – אפילו למי שסובר יש מוקצה לחצי שבת. | ||
| פורסין מחצלות על אבנים |
|
| באבנים ראויות (עם חוד, ראויות לבית הכסא) | |
| פורסין מחצלות על כוורת מפני החמה/גשם |
|
| הכוורת ראויה (יש בה דבש). 1. בהתכוון מלפני שבת לאכול את הדבש שבשתי חלות הדבש המרכזיות). 2. רב אשי – מדובר בניסן ותשרי, שיש דבש, ויש גם חום וגם גשם. | |
(מג: באמצע)
ג. חיזוק לרב יצחק – שלא מטלטלין בשביל מוקצה
רב הונא (ע"פ רב שמואל ב"י) – עושים מחיצה למת רק על ידי שעושים אותה קודם לחי, ואגב זה למת.
ד. אגב זה, טלטול מת המוטל בחמה
- על ידי כיכר או תינוק – מותר.
- על ידי טלטול מן הצד (ממיטה למיטה): ר"י-שמואל – מותר, רב חנינא ב"ש – אסור.
לימא כתנאי:
האם מצילים מת מפני הדליקה: ת"ק – לא, ר"י בן לקיש – כן.
אם יש תינוק או כיכר – ודאי מותר.
אלא שהמחלוקת כשאין, ונחלקו אם מותר לטלטל מן הצד.
דחייה – יתכן שלכו"ע אסור מן הצד, ור"י ב"ל התיר כי בהול על מתו, ואם לא אז יכבה את אש (מה שאין כן במוטל בחמה).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
