ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
חוכמת החיים שבספר הזה מאפשרת להתבונן מזווית חדשה על הדלקת הנרות בחנוכה. בתלמוד נאמר שאסור לספור כסף אל מול נר החנוכה (שבת כב, א). עיון בספר 'הנסיך הקטן' מאיר על המשמעות המיוחדת של הלכה זו.
הדמות הבזויה ביותר בספר היא זו של איש העסקים המקדיש את חייו לספירת הכוכבים, מתוך מחשבה שבעקבות כך הם יעברו להיות בבעלותו. "ומה יוצא לך מזה שהכוכבים שייכים לך?" שואל אותו הנסיך הקטן. "אני עשיר", משיב איש העסקים. "ומה יוצא לך מזה שאתה עשיר?". "אני יכול לקנות לי עוד כוכבים..." (עמ' 41). יש כאן סאטירה על היחס של אנשים לכסף. במקום להיות אמצעי, הכסף הופך למטרה עצמה.
בפרק הבאה של הספר מופיעה הדמות האהובה ביותר ב'נסיך הקטן' - מדליק הפנסים. המדליק חי בכוכב לכת שכל דקה מסתובב, ולכן בכל דקה מגיע ערב חדש ומוטל עליו להדליק מחדש את הפנס. למרות הקושי הכרוך בהתמסרות התמידית לתפקידו הוא לא מוותר על המחויבות.
נשוב לתלמוד. האדם שמנצל את אור החנוכייה כדי לספור את כספו, כמו איש העסקים, מחליף את מה שלכל היותר הוא אמצעי, כסף, עם המטרה, האור. ראיתי פעם במנהטן שני שלטים המתריעים נגד המרדף אחרי כסף ומעמד. בשלט הראשון הופיעה תמונה של אב שמשחק עם בנו לצד הכיתוב "חצי כסף, כפול זמן", ובשני נכתב "מה הטעם להיות במסלול המהיר של החיים כאשר אין אף אחד שיחבק אותך בסוף".
לעומת איש העסקים עומד מדליק הפנסים, שעליו אומר הנסיך הקטן בליבו: "האיש הזה, כל האחרים היו בזים לו... בעיניי הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר" (עמ' 45).
עלינו לשאול את עצמנו מהו האור של נר חנוכה בשבילנו. עלינו להתבונן על החיים שלנו ולשאול מהו האור הגדול שאנחנו מחפשים, שאליו אנחנו משתוקקים ומוכנים להתמסר.
בהלכה שבה פתחנו, האוסרת לספור כסף מול החנוכייה, עולה אמירה נוספת. ספירת הכסף מבטאת את האמונה שהכמות היא הפרמטר הקובע בחיים. שני הניסים הגדולים של חנוכה, נס פך השמן וניצחון המעטים על הרבים, מלמדים את ההפך: הכמות היא לא הפרמטר הקובע בחיים, כי אם הרוח - "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'" (זכריה ד, ו).
זיכרון לברכה
אחד המסרים של הנסיך הקטן הוא שהשאלה הגדולה של החיים היא איך אתה מסתכל עליהם. שני אנשים יכולים להתבונן באותה תופעה ולראות דברים הפוכים. לעיתים אדם במהלך החיים יכול לצמוח ולשנות את המבט על המציאות, ודוגמת מופת לכך היא יוסף.
שני השמות שבחר יוסף להעניק לבניו מלמדים רבות על יחסו לחייו הקודמים. לבנו הבכור הוא קורא מנשה, "כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי" (בראשית מא, נא). "נשני" פירושו שכחה. יוסף מודה לאלוקים על שהצליח לשכוח "את כל עמלי", כלומר את הקשיים שהוא חווה, "ואת כל בית אבי". יוסף שוכח הכול – את הרע עם הטוב. הדחקת העבר מאפשרת לאדם שחווה אירוע טראומתי להתחיל חיים חדשים. דפוס דומה נוכל למצוא אצל ניצולי שואה רבים, שבחרו שלא לספר לילדיהם דבר על עברם באירופה – לא על המחנות ולא על החיים שקדמו להם, ואף לא על הוריהם ואחיהם, משום שכל זיכרון מן העבר עלול לפתוח מחדש פצעים ישנים.
אולם עם לידת בנו השני משתנה יחסו של יוסף לעברו: "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלוקים בארץ עוניי" (בראשית מא, נב). יוסף בוחר לזכור את הסבל שחווה, ולא זו בלבד אלא גם לראות את הטוב שפקד אותו "בארץ עוניי". לאור זאת אולי נוכל להבין מדוע העדיף יעקב בברכתו בסוף ספר בראשית את אפרים על פני מנשה אף על פי שמנשה היה הבכור.
יש סיפור במדרש (תנחומא יז) המחדד את אותו כוח מיוחד של יוסף. המדרש מספר על תהלוכת הלוויה של יעקב, שהתחילה בדרכה חזרה למצרים וחלפה בדיוק ליד הבור שלפני עשרות שנים השליכו האחים את יוסף אליו. כאשר ראו אחי יוסף את הבור הם פחדו שמא בזירת הפשע ייכנע יוסף לרגשי הנקם ויפגע בהם. אולם שלא כמצופה, יוסף עמד מול הבור ובירך, "ברוך המקום שעשה לי נס במקום הזה". סיפור זה, אשר חותם את מדרש תנחומא לספר בראשית, מבטא את המקום הנפשי והרוחני שיוסף הגיע אליו - הוא מסוגל להתבונן בכאב ולראות את הברכה בו. התכונה הזאת היא בחינתה של הדלקת נרות חנוכה, להביא את האור למקומות של החושך.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
