ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אמנם, אפשר להבין את הדברים בדרך נוספת. חז"ל במספר מקומות ראו בעגלות ששלח יוסף ליעקב סימן לפרשת עגלה ערופה שלמדו יחדיו, אולם ניתן לראות בכך סימן לדבר נוסף,
סימן ל"עגלה משולשת".[1] כלומר, יוסף רומז ליעקב שזהו הזמן למימוש ברית בין הבתרים, ולכן עליהם לרדת למצרים, על מנת להתחיל את התהליך, כפי שמובא בירמיהו (מ"ו, כ'): עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.
ייתכן שגם דרשת חז"ל ורמיזתם ל"עגלה ערופה" קשורה לכך, שהרי חז"ל במדרש רבה (בראשית מ"ד) מסבירים שה"עגלה המשולשת" המתוארת בברית בין המתארת באה לרמוז על שלושה פרים: פר יום הכיפורים, פר הבא על כל המצוות ועגלה ערופה. אם כן, עולה שגם עגלה ערופה למעשה מובילה לעגלה משולשת ולברית בין הבתרים.
מיד כאשר הוא רואה את העגלות ומבין את הרמזים הטמונים בהן, "ותחי רוח יעקב אביהם". רש"י, כאמור, מסביר שמשמעות הביטוי היא ששרתה עליו שכינה. אמנם, לא היה בכך עידוד ובשורה טובה, שהרי מדובר על השלב הקשה ביותר של ברית בין הבתרים. מצד שני, כיוון ששרתה עליו שכינה הבין יעקב, שגם החלק של הירידה למצרים צריך להתבצע, כחלק מהתהליך אותו עם ישראל אמור לעבור.
יעקב אמנם רואה את כל משפחתו יורדת למצרים, אך כיוון שהוא מכיר את המשך נבואת ברית בין הבתרים - "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", הוא מתנחם.
ניתן לומר שהדבר רומז גם לעתיד לעגלות של המשכן.[2] אם נסביר בדרך זו, עולה שמלבד הסימן לירידה למצרים והיציאה הפיזית ממנה, יש גם רמז ליציאה הרוחנית, לבניית המשכן.[3]
[1] בפירוש מתנות כהונה (סדר ויגש, פרשה צד) מזכיר בקצרה חיבור כזה, מבלי להרחיב. תודה לר' עודד לאוב על החיבור בין הדברים.
[2] הדבר מתקבל על הדעת, שהרי בשני המקרים מדובר על עגלות משא.
[3] בפירוש רש"י ישן המובא בספר מתנות כהונה, מביא מדרש כזה "בפרשת עגלות של משכן הייתי עוסק".
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מתגברים על מידות רעות?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הכל מתחיל בפנים
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
