ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אמנם, אפשר להבין את הדברים בדרך נוספת. חז"ל במספר מקומות ראו בעגלות ששלח יוסף ליעקב סימן לפרשת עגלה ערופה שלמדו יחדיו, אולם ניתן לראות בכך סימן לדבר נוסף,
סימן ל"עגלה משולשת".[1] כלומר, יוסף רומז ליעקב שזהו הזמן למימוש ברית בין הבתרים, ולכן עליהם לרדת למצרים, על מנת להתחיל את התהליך, כפי שמובא בירמיהו (מ"ו, כ'): עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.
ייתכן שגם דרשת חז"ל ורמיזתם ל"עגלה ערופה" קשורה לכך, שהרי חז"ל במדרש רבה (בראשית מ"ד) מסבירים שה"עגלה המשולשת" המתוארת בברית בין המתארת באה לרמוז על שלושה פרים: פר יום הכיפורים, פר הבא על כל המצוות ועגלה ערופה. אם כן, עולה שגם עגלה ערופה למעשה מובילה לעגלה משולשת ולברית בין הבתרים.
מיד כאשר הוא רואה את העגלות ומבין את הרמזים הטמונים בהן, "ותחי רוח יעקב אביהם". רש"י, כאמור, מסביר שמשמעות הביטוי היא ששרתה עליו שכינה. אמנם, לא היה בכך עידוד ובשורה טובה, שהרי מדובר על השלב הקשה ביותר של ברית בין הבתרים. מצד שני, כיוון ששרתה עליו שכינה הבין יעקב, שגם החלק של הירידה למצרים צריך להתבצע, כחלק מהתהליך אותו עם ישראל אמור לעבור.
יעקב אמנם רואה את כל משפחתו יורדת למצרים, אך כיוון שהוא מכיר את המשך נבואת ברית בין הבתרים - "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", הוא מתנחם.
ניתן לומר שהדבר רומז גם לעתיד לעגלות של המשכן.[2] אם נסביר בדרך זו, עולה שמלבד הסימן לירידה למצרים והיציאה הפיזית ממנה, יש גם רמז ליציאה הרוחנית, לבניית המשכן.[3]
[1] בפירוש מתנות כהונה (סדר ויגש, פרשה צד) מזכיר בקצרה חיבור כזה, מבלי להרחיב. תודה לר' עודד לאוב על החיבור בין הדברים.
[2] הדבר מתקבל על הדעת, שהרי בשני המקרים מדובר על עגלות משא.
[3] בפירוש רש"י ישן המובא בספר מתנות כהונה, מביא מדרש כזה "בפרשת עגלות של משכן הייתי עוסק".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
