ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הפרק הקודם (י"ז) מתאר את המעמד הנפלא בהר הכרמל שבסופו הכריזו המשתתפים "ד' הוא האלוקים" (שם לט). לכאורה אליהו הצליח במשימתו ובעזרת האש (סמל הקנאות - אש של קודש) הצליח להחזיר את העם בתשובה.
כנראה שלא כך היה הדבר. איזבל, הפטרונית של נביאי הבעל, מודיעה לאליהו נביא ד' "כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם". איזבל, שנהנתה כנראה מתמיכה עממית רחבה בגלל הרגישות ומעשי החסד החברתיים שלה (פרקי דרבי אליעזר פרק יז, רש"י על מלכים ב' ט' לה), ביטלה את השפעתו של אליהו, המכריז על עצמו "קנא קנאתי לד' אלקי צבאות" (שם יט י, יד).
אליהו בייאושו פונה אל הקב"ה בתביעה לחזור אל דרך הקנאות שהרי
"כי עזבו בריתך בני ישראל, את מזבחותיך הרסו ואת נביאך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה" (שם).
הקב"ה, שרמז לאליהו פעמים רבות כי דרך זו איננה מקובלת עליו (עיינו בפרק יז לכל אורכו) מחליט הפעם ללמד את אליהו שיעור ב"אהבת ישראל" ובתביעת "כבוד הבן" (עם ישראל) בדרך מאוד מיוחדת.
הקב"ה מצווה על אליהו שלשה ציווים:
א. "לך שוב לדרכך (תרתי משמע, והשוו ללשון בי"ז ג) ... ובאתה ומשחת את חזאל למלך על ארם".
ב. "ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל".
ג. "ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך" (שם, טו-טז)
התוצאה של מילוי צו ד' תהיה ח"ו:
"והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו" (שם, יח).
משמעות ביצוע שלשת הציווים הנ"ל היא השמדה כמעט מוחלטת של עם ישראל ח"ו. עיון בהפטרה ובפרקים שאחריה מוכיח שלושה דברים:
א. אליהו לא ביצע את הציווים. את שני הציווים הראשונים כלל לא ביצע ואת הציווי השלישי קיים ראשון.
ב. אלישע שנמשח תחת אליהו לא פגע בעם ישראל אלא נהג בהתאם לשמו, הוא הושיע, עודד והציל את עם ישראל.
ג. התוצאה האיומה גם היא לא התרחשה, ב"ה. (עיינו בתמיהתו של רש"י לפסוק יז).
הכתוב איננו מגלה לנו מה היתה תגובתו של אליהו לדבר ד'. אבל שינוי המגמה בולט מאוד והכיוון מתהפך. אליהו הולך משם "וילך משם". הוא הולך לפגוש את אלישע שחורש בשנים עשר צמדים.
פעולת החרישה היא סמל לאופטימיות ואמונה. החרישה מהווה הכנה לזריעה ורק מי שמאמין זורע.
החרישה בשנים עשר צמדים מבטאת את הקשר לשנים עשר השבטים - עם ישראל. אליהו איננו מוכן לשלם את המחיר הנורא של תביעתו וממילא הכיוון מתהפך. חזאל אומנם יעניש את עם ישראל על עבודת הבעל. יהוא ישמיד את הממסד של עבודת הבעל ויהרוג גם את איזבל (מלכים ב' ט' כט-לז וכל הפרק). אלישע יושיע את ישראל וינסה להחזיר את העם בתשובה בדרך של אהבה.
מול הפורענות של "וכל הפה אשר לא נשק לו" בולטת נשיקת הבן להוריו "אשקה נא לאבי ולאמי" (שם יט, כ). בנשיקה זו מחיה אלישע גם את בנה של השונמית "וישם פיו על פיו" (מלכים ב' ד' לד).
מול קנאותו של פנחס בפרשה ומול קנאותו של אליהו בהפטרה, בולטת דרכו של אלישע החורש בשנים עשר בקר ונושק לאביו ואמו.
פה אל פה, פנים אל פנים, תביעת כבוד הבן בדרכי נועם היא כנראה הדרך לישועה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
