ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשנ"א
שאלה
האם עירוב חצרות שנערך בשבע מצות, מספיק גם כאשר מגיעים לחצר אורחים מרובים?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
301 - כללי-הלכה טכניים לשימוש ברמקול בשבת וביו"ט
302 - כמות המזון לעירובי חצרות
303 - צילום תפילה בבית הכנסת או שחזור תפילה
טען עוד
תשובה
א. עירוב חצרות נעשה בצורה הבאה. הרב מכין את העירוב (כמפורט לקמן), מברך את הברכה "...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב", מזכה את העירוב לכל דיירי הבנין באמצעות אדם מבוגר שאיננו סמוך על שולחנו, המגביה את העירוב טפח אחד לפחות, והרב אומר "הרי זה לכל דיירי הבנין ואורחיו, להם ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך" (זכיה זו מועילה גם בלי שידעו עליה השותפים בעירוב זה). ומוסיף הרב ואומר: "בעירוב זה יהא מותר לכל דיירי הבנין ואורחיו להוציא מדירה לדירה ומחדר לחדר ומן הבנין לחצר" 1 .
ב. כמות המזון הנדרשת היא כגרוגרת לכל אחד מבעלי הבתים, אך כשיש יותר משמונה עשר משתתפים, אין צריך יותר מי"ח גרוגרות 2 . בדיעבד שבע מצות הן שיעור מספיק לענין זה, אבל לכתחילה יש לקחת שמונה מצות לפחות 3 .
ג. ישראל שאינו מודה בעירוב, אף אם נתן חלק בעירוב או שהקנוהו לו, אינו מועיל ואף אוסר על האחרים, עד שיבטל רשותו להם. ואם הוא מחלל שבת בפרהסיא, הרי שאף ביטולו איננו מועיל, עד שישכרו ממנו את מקומו כדין עכו"ם 4 . לגבי היהודים השומרים שבת בצורה חלקית בלבד - הדרים בבנין - לכתחילה צריך שיבטלו את רשותם 5 , ובדיעבד, במציאות שבה חי השואל, אם הם מודים בעירוב ורוצים להשתתף בו, העירוב מועיל.
_______________________________________________________
1 שו"ע (אורח חיים סי' שסו, סעיפים ט, י, יד וטו) ושם ב"באור הלכה" ד"ה בשעה.
2 שם (סי' שסח, ג) מביא המחבר שתי דעות ביחס לשיעור, שש או שמונה ביצים. כביצה - הוא לשיטת הגר"ח נאה, 57.6 סמ"ק, וכן יש לנהוג להלכה בענין זה.
3 דבר זה תלוי בשעור ב"כזית", וממילא בשאלה האם יש במצה אחת כזית אחד או יותר.
4 שם (סי' שפה, ב).
5 שם "באור הלכה" ד"ה או, ועיין "שמירת שבת כהלכתה" (פרק יז סע' יח הערה פו).
שם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
