ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תמוז תשנ"א
שאלה
האם עירוב חצרות שנערך בשבע מצות, מספיק גם כאשר מגיעים לחצר אורחים מרובים?
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
301 - כללי-הלכה טכניים לשימוש ברמקול בשבת וביו"ט
302 - כמות המזון לעירובי חצרות
303 - צילום תפילה בבית הכנסת או שחזור תפילה
טען עוד
תשובה
א. עירוב חצרות נעשה בצורה הבאה. הרב מכין את העירוב (כמפורט לקמן), מברך את הברכה "...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב", מזכה את העירוב לכל דיירי הבנין באמצעות אדם מבוגר שאיננו סמוך על שולחנו, המגביה את העירוב טפח אחד לפחות, והרב אומר "הרי זה לכל דיירי הבנין ואורחיו, להם ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך" (זכיה זו מועילה גם בלי שידעו עליה השותפים בעירוב זה). ומוסיף הרב ואומר: "בעירוב זה יהא מותר לכל דיירי הבנין ואורחיו להוציא מדירה לדירה ומחדר לחדר ומן הבנין לחצר" 1 .
ב. כמות המזון הנדרשת היא כגרוגרת לכל אחד מבעלי הבתים, אך כשיש יותר משמונה עשר משתתפים, אין צריך יותר מי"ח גרוגרות 2 . בדיעבד שבע מצות הן שיעור מספיק לענין זה, אבל לכתחילה יש לקחת שמונה מצות לפחות 3 .
ג. ישראל שאינו מודה בעירוב, אף אם נתן חלק בעירוב או שהקנוהו לו, אינו מועיל ואף אוסר על האחרים, עד שיבטל רשותו להם. ואם הוא מחלל שבת בפרהסיא, הרי שאף ביטולו איננו מועיל, עד שישכרו ממנו את מקומו כדין עכו"ם 4 . לגבי היהודים השומרים שבת בצורה חלקית בלבד - הדרים בבנין - לכתחילה צריך שיבטלו את רשותם 5 , ובדיעבד, במציאות שבה חי השואל, אם הם מודים בעירוב ורוצים להשתתף בו, העירוב מועיל.
_______________________________________________________
1 שו"ע (אורח חיים סי' שסו, סעיפים ט, י, יד וטו) ושם ב"באור הלכה" ד"ה בשעה.
2 שם (סי' שסח, ג) מביא המחבר שתי דעות ביחס לשיעור, שש או שמונה ביצים. כביצה - הוא לשיטת הגר"ח נאה, 57.6 סמ"ק, וכן יש לנהוג להלכה בענין זה.
3 דבר זה תלוי בשעור ב"כזית", וממילא בשאלה האם יש במצה אחת כזית אחד או יותר.
4 שם (סי' שפה, ב).
5 שם "באור הלכה" ד"ה או, ועיין "שמירת שבת כהלכתה" (פרק יז סע' יח הערה פו).
שם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
