ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מה היה הצורך באותם אש, קולות וברקים? האם לקב"ה היה מטרה להפחיד את עם ישראל?
לאחר תיאור הפחד של העם, מתוארת תשובתו של משה לעם: "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". מדבריו אלו של משה משתמע שאכן המטרה היתה יראה. אפשר להסביר את היראה הזו במספר דרכים:
1. יראה בצורה הפשוטה ביותר, כפי שאנו מבינים.
2. יראה במובן של "יראת שמים", כשמטרתה היתה שהעם ירגיש את גודל המאורע, ושיהיה מוכן להתגלות ה'.
3. ייתכן שהטבע איננו מסוגל "להישאר אדיש" מול הופעת ה' בעולם. כלומר, מתרחש שינוי בטבע, והקולות והאש מהוות חלק מהשינוי "הרים נמסו מלפני ה'...".
4. ננסה להסביר זאת בצורה אחרת. בדרך כלל אש מופיעה בתורה בהקשר של שריפה, למשל בפסוק הבא: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת". אמנם, האש גם הצילה את עם ישראל, על ידי עמוד האש שהאיר והגן עליהם ובאמצעות האש שירדה על הקרבנות.
בצורה אחרת, אנו מוצאים את האש בשיר השירים (ח', ו'-ז') כסמל לאהבה:
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:
המלה "אש" היא המלה המנחה במעמד הר סיני בפרשת ואתחנן, כשהיא חוזרת בפסוקים אלו שבע פעמים. לפני מעמד הר סיני התחושה היתה שהאש שורפת, אולם, לאחר מעמד הר סיני, כשהאש לא פגעה בו, הבין העם שזו אש מחממת ומלטפת, אש של אהבה. ניתן לראות ביטוי לכך בדברי העם:
(כג) כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי:
בן אנוש אמור למות מאש שכזו, אך, עם ישראל, עמו של הקב"ה, מתחמם מאש זו. למעשה, כאן התבררה האהבה האדירה שבין כנסת ישראל לקב"ה, אהבה של אש, אהבה שגם מים רבים לא יוכלו לכבותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
