ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מה היה הצורך באותם אש, קולות וברקים? האם לקב"ה היה מטרה להפחיד את עם ישראל?
לאחר תיאור הפחד של העם, מתוארת תשובתו של משה לעם: "לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". מדבריו אלו של משה משתמע שאכן המטרה היתה יראה. אפשר להסביר את היראה הזו במספר דרכים:
1. יראה בצורה הפשוטה ביותר, כפי שאנו מבינים.
2. יראה במובן של "יראת שמים", כשמטרתה היתה שהעם ירגיש את גודל המאורע, ושיהיה מוכן להתגלות ה'.
3. ייתכן שהטבע איננו מסוגל "להישאר אדיש" מול הופעת ה' בעולם. כלומר, מתרחש שינוי בטבע, והקולות והאש מהוות חלק מהשינוי "הרים נמסו מלפני ה'...".
4. ננסה להסביר זאת בצורה אחרת. בדרך כלל אש מופיעה בתורה בהקשר של שריפה, למשל בפסוק הבא: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת". אמנם, האש גם הצילה את עם ישראל, על ידי עמוד האש שהאיר והגן עליהם ובאמצעות האש שירדה על הקרבנות.
בצורה אחרת, אנו מוצאים את האש בשיר השירים (ח', ו'-ז') כסמל לאהבה:
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:
המלה "אש" היא המלה המנחה במעמד הר סיני בפרשת ואתחנן, כשהיא חוזרת בפסוקים אלו שבע פעמים. לפני מעמד הר סיני התחושה היתה שהאש שורפת, אולם, לאחר מעמד הר סיני, כשהאש לא פגעה בו, הבין העם שזו אש מחממת ומלטפת, אש של אהבה. ניתן לראות ביטוי לכך בדברי העם:
(כג) כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי:
בן אנוש אמור למות מאש שכזו, אך, עם ישראל, עמו של הקב"ה, מתחמם מאש זו. למעשה, כאן התבררה האהבה האדירה שבין כנסת ישראל לקב"ה, אהבה של אש, אהבה שגם מים רבים לא יוכלו לכבותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
