ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
אולי ננסה כאן לטעום משהו מאישיותו, כפי שהשתקפה בחדרי חדרים, וננסה לקלוט משהו מהעוצמה הפנימית שהניעה מהלכים רחבים אלו. וכך סיפר תלמידו הרב ירחמיאל וייס –
הרב צבי יהודה הזמין בחור צעיר, שלא מצא את מקומו במסגרות הרגילות, להתגורר בביתו. אך בליבי קינן חשש, שהמגע הקרוב של אותו בחור עם הרב, כשהוא עוסק בביתו בעניינים גופניים ארציים, עלול להוריד בעיניו את ערך התורה.
פעם, למדתי בחברותא עם הבחור ושאלתיו – כיצד הוא מתייחס לעניין? תשובתו של הבחור הפתיעה אותי: "מיום ליום, אני מעריץ יותר את הרב" – הוא אמר – " אין דבר שהרב עושה סתם כך. לכל הנהגה ופעולה שלו יש סיבה מוצקה. למה הוא אוכל דווקא כך, ולמה הוא עושה פעולה אחרת דווקא כך. על כל צעד של הרב ניכר, שכל חייו הם מחשבה אחת גדולה, כל עשייה שלו היא עשייה של חיים!".
באותו לילה, למדנו ביחד עד חצות, ואז הסעתיו לבית הרב. למחרת בבוקר, סיפר לי הבחור, שכשהגיע בלילה הדלת הייתה נעולה. הוא דפק בעדינות, והרב לא שמע. לכן, המתנתי לבוקר, ואז דפקתי חזק יותר. הרב פתח והתפלא – "איפה היית? המתנתי לך, למה לא הגעת?" השבתי: "חששתי שמא אפריע". אך הרב אמר: "לא הפרעת לי. אני יושב וממתין לך".
נכנסתי לחדר, וראיתי שהרב יושב ליד ערמת ספרים, שבהם למד כל הלילה בהתמדה. שאלתיו: "הרב יודע שכבר בוקר?" תמה הרב ושאל – "מה, באמת?" (מצמיח ישועה עמ' 393).
דרך העולם, ובמיוחד דרך תרבות ה'סלב' של ימינו, שאנשים נראים גדולים מרחוק, אך מי שמתקרב אליהם ורואה את חייהם היום יומיים, דמותם קטנה בעיניו. אך כך הדבר באנשים קטנים, ש'הפוזה' הופכת אותם לגדולים. אדם גדול באמת, ככל שמתקרבים אליו, דמותו גדלה בעיני האנשים. עיקרה של גדלות זו היא במי שחי את חייו באמת.
יש כאן נקודה יסודית, שגם אם לא נגיע אליה בשלמות, אנו יכולים לספוג ממנה. אדם גדול חי באמת את הדברים שהוא עושה. הוא חי את חייו באמת ובהזדהות מלאה. לכל פעולה הוא מייחס משקל גדול, ורואה בה מפגש עם ה'. דווקא דורנו, המעריץ בינתיים דמויות שטחיות, המוכרות לו מתקשורת ההמונים, צמא בעומק למפגש עם דמויות עומק אמיתיות אלו. ובאמת, תכונה זו היא תכונה המתאימה לכל אנשי דורנו.
לרב קוק, בספרו 'אורות הקודש' (ח"ג עמ' ריז), יש מאמר בשם: 'קטנות וגדלות סוגית'. המאמר עוסק בדברי הרמב"ם על כך, שהנביאים הרגישו את המפגש עם ה' בכל ענייני התורה והמצוות. גדולה מהם מדרגת משה והאבות הקדושים, שכל תנועה שלהם גם בפעולות 'החולין' כאכילה והליכה וכו', הייתה מכוונת לעשיית דבר ה'.
מחדש הרב קוק, שלאנשי דורנו מתאימה מדרגת משה והאבות. אמנם, וודאי שקטנים אנו מאד מהנביאים הקדושים וגדולי ישראל שבכל הדורות, אך ישנו מצב של אדם קטן מסוג גדול. אנו שייכים לסוג הגדול, ויש בנו נקודה קטנה מאותו סוג גדול. משל למה הדבר דומה, ללוויתן צעיר וקטן. הוא אמנם קטן, אך הוא שייך לסוג גדול (וכמובן, עלינו לזכור שבסופו של דבר, קטנים אנו מאד מגדולי הדורות הקודמים).
מי שיש בו תכונה זו, רואה גם במהלכים גשמיים, כביכול, בעולם את יד ה'. ואכן, זו הייתה נקודה מרכזית במשנתו של הרב, לראות את יד ה' המנהלת את מהלכי הדור שלנו ושיבתו לציון, ומכוח זה לפעול בהתאם.
וזו וודאי נקודה מרכזית בפורים. "אסתר מן התורה מניין? ואנוכי הסתר אסתיר". הנס של מגילת אסתר הוא נס נסתר, וכדי לראות אותו היינו צריכים את מרדכי ואסתר, שידעו לראות את ה' המסתתר בתוך ההסתר. לראות את מלכו של עולם המופיע מתוך מהלכיו של 'המלך'.
וכך מתנהגים אנו בפורים – מתחפשים ומשתכרים, נראים כחיצוניים, ודווקא מתוך חיצוניות זו מגלים את שיא הפנים. וכידוע, כל מעשה גשמי וחיצוני הופך בהסתכלותם של שיכורי פורים למעשה מלא משקל ותוכן פנימי, עליו אפשר לדרוש תילי תילים של דרשות פורימיות...
ויהי רצון, שנלמד להעריך כל פעולה ומעשה בחיינו, ולתת להם את העומק הרוחני והפנימי הרצוי. ונזכה לקלוט את עומק מהלכיו של ה' הגואל אותנו בתוך כל מאורעות המציאות השגרתית. ובימי גאולה אלו נרבה בשמחה, פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
