ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
העגל'.
ידועים דברי הרמב"ן המרכך מעט את 'הנפילה', ומסביר כי בני ישראל לא באו להחליף את הקב"ה חלילה, אלא העגל בא
להחליף את מנהיגותו של משה רבינו. .
אלא שעדיין עלינו לברר מהו התוכן ומהי הכוונה של החלפת משה רבינו חלילה בעגל ? איזו הנהגה מוביל משה, ואיזו
הנהגה בני ישראל מצפים מהעגל?
אפשר לשים לב גם לשינוי לשון התורה ביניהם – בני ישראל טוענים שהעגל הוא 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ
מצרים', ואילו משה מתקן בסוף הפרשיה 'למה ד' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים...'.
מה ההבדל בין 'הוצאה' ל'העלאה'?
1 הביטוי העלאה ממצרים מופיע גם לגבי איסור אכילת שרצים
. אכילת שרצים היא דבר בזוי, שאינו מתאים לצלם אנוש.
באדם יש באופן טבעי תחושת דחייה מהשרצים, והנפילה לאכילת השרצים היא בעצם נפילה ממדרגה אנושית בסיסית.
ביחס לזה מתאים הביטוי 'המעלה אתכם מארץ מצרים', שהתעליתם מתועבות מצרים למדרגה אנושית טובה.
המושג 'הוצאה' לעומת זאת מבטא הגעה למדרגה אחרת לגמרי, כבר לא עוסקים ב'מצרים מתוקנת', מדרגה אנושית
מוצלחת ונקיה, אלא מדרגה של קדושה, דבר המתחיל מלמעלה.
משה רבינו מוציא את ישראל ממצרים, מנסה להוליך אותם למקום של קדושה עליונה. הוא עולה להר, ולטענת בני ישראל –
'נתקע' שם ! בעיני בני ישראל הנסיון להתעלות למדרגות של קדושה ולהמשיך לחיות בעולם הזה – כשל. ולכן:
"ובעגל אמרו 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים' להיות רק אומה טבעית, וזה טעות, שאין צריך כלל ליד ד'
2 להתגלות לזה ואין צריך גם כן ירידה לאנושיות אם לא היה נועד למעמד נכבד ונשגב.
'
מרן הרב זצ"ל מסביר שתפיסה כזו לא תיתכן. תועבות מצרים אינם תקלה צדדית שיש רק לשפץ אותה קצת למעלה אנושית
מתוקנת. הנפילות הגדולות האלו מלמדות אותנו שהעולם שייך למדרגה אחרת, מדרגה של קדושה, ולכן חיים אנושיים
3 רגילים לא יחזיקו מעמד. העולם תובע את הקדושה, ועד שהיא לא תגיע – הוא ייפול בתועבות מצרים וכנען, ובלשון הרב:
"המורדות שבתולדה האנושית הם לצורך העלייה. לו היה האדם לא עתיד לצמוח במעלה רמה מאד, לא היה יורד גם
כן. מצב הטבעי של שבע מצוות בני נח היה מתקבל ונקלט. אמנם הכוחות הם גדולים על כן אינו מקבל מצב של כללים
קצרים וצריך להרחיב את חייו החומריים והרוחניים.".
כך מתלונן הקב"ה למשה – 'לך רד כי שחת עמך אשר העלית'. אך משה מתעקש וקובע , זו היא יציאה ולא העלאה – 'למה
ד' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת...
1
ויקרא יא, מ"ד 'ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ על הארץ: כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים...'
2
מרן הרב זצ"ל זצ"ל פנקס יג, פסקה צב.
שם 3
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
