ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
ספק לו אם חטא והקריב אשם תלוי, ואח"כ נודע לו בוודאי שחטא - האם חוזר ומקריב קרבן חטאת?
ואם עבר יום כיפור לפני שהקריב אשם תלוי - האם נפטר מחיובו?
חיובו. כל חטא שחייבים על שגגתו חטאת קבועה, חייבים על שגגת ספקו אשם תלוי (משנה כריתות ב א), שנאמר: וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וגו' (ויקרא ה יז-יח), ובמי שבא לידו ספק איסור ולא ידע אם עבר עליו הכתוב מדבר (רש"י על התורה שם). ומכיון שנאמר כאן: מכל מצות ה', ונאמר בחטאת קבועה: מִכָּל מִצְוֹת ה' (ויקרא ד ב), אנו למדים בגזרה שוה שאין חובת אשם תלוי אלא על דבר שחייבים על ודאו חטאת קבועה, פרט לחטאים שחייבים עליהם קרבן עולה ויורד, שאין חייבים על ספקם אשם תלוי (כריתות כב ב; רמב"ם שגגות פי"א ה"ה).
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
51 - חילוק מלאכות
52 - אשם תלוי
53 - איסור אכילת דם
טען עוד
כפרתו. אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה (ברייתא כריתות כה ב), שהרי אם נודע לו אחר כך שחטא בודאי, מביא חטאת (רש"י שם); אלא הוא מכפר על הספק' ותולה לו עד שיוודע לו בודאי שחטא בשגגה, ולפיכך הוא נקרא אשם תלוי (רמב"ם שגגות פ"ח ה"א). נודע לו שחטא, מביא חטאת, שנאמר: אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא (ויקרא ד כח) - מכל מקום (כריתות כו ב), אפילו אם הביא כבר אשם תלוי (פירוש רבנו גרשום מאור הגולה שם). ואין אשם תלוי בא אלא להגן עליו מן היסורים עד שיביא חטאתו, שהתורה חסה על גופם של ישראל (שם וכה א).
חייבי אשם תלוי שעבר עליהם יום הכפורים פטורים מלהביא אשמם (משנה כריתות כה א; רמב"ם שגגות פ"ג ה"ט), שנאמר: מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ (ויקרא טז ל) - חטא שאין מכיר בו אלא המקום, יום הכפורים מכפר (גמרא שם ב; רמב"ם שם), והחייב אשם תלוי הרי לא נודע לו שחטא, ואין מכיר בחטא אלא ה' (רש"י שם).
הספק. בגדר הספק המחייב באשם תלוי נחלקו תנאים ואמוראים:
(א) יש סוברים שאינו חייב אלא כשהיו כאן שני דברים, איסור ברור והיתר ברור, והספק הוא אם עשה את האיסור; כגון שהיו שם שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, והוא חשב ששתיהן של שומן, ואכל אחת מהן. אבל אם לא היה כאן אלא דבר אחד שיש בו ספק אם הוא איסור או היתר, כגון שהיתה חתיכה אחת, ספק חלב ספק שומן, וכיוצא בזה, פטור מאשם תלוי (חכמים כריתות יח א; רב וחייא בר רב שם יז ב).
(ב) ויש סוברים שלעולם חייב אשם תלוי אפילו בחתיכה אחת (ר' אליעזר ור' מאיר שם יח א; ר' אסי שם יז ב).
בטעם המצריכים שתי חתיכות, ביאר רב נחמן (שם יח א, ועי"ש בגמרא עוד ביאורים לטעמם) שסוברים שאינו חייב אלא כשהיה כאן איסור ברור, והיינו "אקבע איסורא"; אבל כל שהספק הוא אם יש כאן איסור כלל, אינו חייב. הלכה שאינו חייב אלא באקבע איסורא (רמב"ם שגגות פ"ח ה"ב וה"ד).
נחלקו ראשונים אם חייב אשם תלוי על ספק ספיקא - כגון שהיו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל, וגם אינו יודע אם אכל כשיעור זית או אכל פחות מכשיעור:
(א) התוספות (כריתות יז ב ד"ה מדסיפא) סוברים שחייב אשם תלוי. וביאר שער המלך (טומאת מת פ"ט סוף הי"ב) שסוברים שבמקום שהוקבע האיסור אין ספק ספיקא מותר. והמנחת חינוך (מצוה קכח) פירש, שמכיון שהתורה אסרה בפירוש ספק במקום חיוב אשם תלוי, אין הבדל בין ספק אחד לשני ספקות.
(ב) אבל רש"י (כריתות יז א ד"ה ואפילו, עי"ש בערוך לנר) והרמב"ם (שגגות פ"ח ה"ב עי"ש בלחם משנה ובתוס' יום טוב כריתות פ"ד מ"א ובשער המלך שם) סוברים שפטור.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
