ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לאברהם אבינו אמר ד' (בראשית טו, יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדֹל נהר פרת". לא אמר "אתן" אלא "נתתי", לומר שהיא נתונה ושייכת עוד בטרם כבשו אותה. וליצחק נאמר (בראשית כו, ג): "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל". וליעקב נאמר (בראשית כח, יג): "הארץ אשר אתה שֹכב עליה לךָ אתננה ולזרעך". הארץ ניתנה לאבות, לכל זרעו של יעקב מאת ד', מי יכול אפוא ומי רשאי לוותר עליה?
האבות, משה רבנו ויהושע בן נון שמנחיל את הארץ, הזקנים שבאו אחריו, המלכים והנביאים, החכמים, התנאים והאמוראים, הגאונים וגדולי ישראל, הראשונים והאחרונים, כולם, כולם השתוקקו בכל נפשם ומאודם לארץ-ישראל, כולם חיכו לשעה שעם ישראל ישוב לארצו המובטחת. על-כן מחאתנו כנגד כל ויתור על שלטון, ואפילו על מקצת סמכויות של שלטון על חלק מארצנו, היא לא מחאת חלק מהציבור היום, אלא היא מחאתו של כל עם ישראל לדורותיו. ומול עוצמת מחאה שכזו, אין כל ממשות לכל טקס של חתימה על העברת איזה שהן סמכויות שלטוניות, אפילו חלקיות, אפילו על חלק כל-שהוא מארץ-ישראל.
גם אם דברים אלו לא עושים רושם על ממשלה זו, אין הם מאבדים מעוצמתם ומממשותם. כאשר עלתה לראשונה ההצעה של חלוקת הארץ, עוד לפני קום המדינה, קבעו גדולי ישראל שמאיתנו לא תהיה בשום פנים הסכמה ח"ו לחלק את ארץ-ישראל. אין לנו זכות ורשות לכך ואי-אפשר להסכים לכך, אפילו באופן זמני. והגאון הקדוש רבי מנחם זמבא, הי"ד, שנהרג בשואה, אמר שרק אנשים כאלה אשר להם העוז לקרוע גזרים מתורתנו התמימה והקדושה, הם הם אשר ירהיבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים. אבל אנחנו, שומרי התורה, בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה. והגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל אמר: עדיף לאדם שתיקצץ ידו ולא יחתום ח"ו על ויתור על איזה חלק מארץ-ישראל. ודבר אלקינו יקום לעולם - "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
