ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אבל הרמב"ן ז"ל, אביהם של ישראל, סובר (הוספות, מצות-עשה ד) שכיבוש ארץ-ישראל ויישובה, הוא מצות-עשה של תורה, שמחוייבין בה כל ישראל בכל הדורות, ומצות-עשה חייבים לקיים, ואסור לעבור עליה. וכל-שכן מצות יישוב-ארץ-ישראל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מצות יישוב-ארץ-ישראל, היא מצוה כללית, המוטלת על כל ישראל, וכל אחד מישראל מצוּוֶה בקיומה, גם בקיום הפרטי, דהיינו לשבת בארץ-ישראל, וגם בקיום הכללי - דהיינו שעם ישראל ישלוט בכל ארץ-ישראל. וכל אחד מישראל מחוייב להשתדל לקיומה של המצוה הכללית, שכן מצוה המוטלת על כלל ישראל מוטלת על כל אחד ואחד שיש ביכולתו לפעול לקיומה; אם הוא משתדל והמצוה מתקיימת, הוא קיים מצות-עשה, ואם הוא מתרשל ואיתו עוד אחרים, והמצוה מתבטלת, הרי הם עוברים בביטול המצוה. ואם הוא משתדל אבל אחרים מתרשלים, או שהוא נמנע לעשותה בשל כפיית הגויים, אזי הוא פטור כדין אנוס.
הווי אומר, יישוב-ארץ-ישראל אינו רק זכות, אלא מצות-עשה של תורה. ומצוה זו מוטלת על כל אחד מישראל, להשתדל שארץ-ישראל תהיה תחת שלטון ישראל. על-כן המאבק על שלטוננו בכל ארץ-ישראל ונגד נסיגה ויתורים על חלקים ממנה הוא מצות-עשה של תורה, וכמו שיש להשתדל לקיים את כל המצוות, כך יש להשתדל לקיים מצוה זו.
מה בין מצוה זו לשאר המצוות? בכל המצוות האישיות, כגון תפילין, ציצית, שבת וכשרות, אף אחד לא מונע מאיתנו את קיומן. אמנם לא הכל מקיימים אותן, וכל ישראל ערבין זה בזה, ומצוה להשתדל שגם אחרים יקיימו המצוות. אך אינו דומה חיוב מדין ערבות לחיוב אישי לעצם המצוה. במצות יישוב-ארץ-ישראל, שהיא מצוה כללית שמוטלת על כל ישראל וכל ישראל מצווין בקיומה, וקיומה אינו יכול להעשות על-ידי היחיד אלא על-ידי הכלל כולו, במצוה זו כל אחד מחוייב לפעול שהכלל יקיים המצוה, ואם אינו פועל והמצוה אינה מתקיימת - הרי הוא מבטל אותה. אין ספק שאילו כל ציבור שומרי המצוות היה נאבק בתוקף על שלמות הארץ, היתה לכך תוצאה מעשית: היינו זוכים לקיים את המצוה הזו, ששקולה כנגד כל המצוות. והרי מצוה גוררת מצוה, - היתה מצוה זו גוררת את כל המצוות אחריה, וזה היה פועל לקרב את ישראל לכל המצוות כולן.
ישיבת ארץ-ישראל והשלטון עליה היא אפוא לא רק זכות, אלא מצוה, ואין היתר לבטל מצוה זו ולהעדיף מצוות אחרות, שכן חכמים הורונו שיש להעדיף מצוה זו ששקולה כנגד כל המצוות, על מצוות אחרות. והרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות הביא, שחכמים הלכו לקיים מצוות בחוץ-לארץ וחזרו בהם ולא הלכו, ואמרו: גדולה ישיבת ארץ-ישראל ששקולה כנגד כל המצוות.
למה באנו לעולם הזה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שבועות מעין עולם הבא!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
בדיקת קורונה בשבת
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
