ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
, את האמירה האלוקית המובאת בפסוק הראשון :
וזו לשונו שם : "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה".
שאלה ידועה ומתבקשת היא בפירוש רש"י - למה דוקא העמל? למה אינו מספיק לימוד התורה לכשעצמו? מעבר לכך,
מבחינת הפירוש מהו הדיוק בפסוק, באיזה אופן ניתן לראות בו את ענין העמל?
ראשית, יש להבין את המושג 'עמל התורה' בפני עצמו.
2 במסכת סנהדרין
אמרו חכמים שאדם נולד לעמל התורה. מאידך, ההיגיון אומר שכל פעולה צריכה להביא אל תכליתה, ולכן
לימוד התורה צריך להיות תכליתי, וכמו שאמרו חכמים שיש ללמוד כדי לעשות ולקיים. והרי העמל הוא רק בדרך אל הידיעה
שהיא תכלית הלימוד.
נראה להסביר את עניינו המיוחד של העמל, על פי דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק זצ"ל המובאים בספרו 'אורות
3 התשובה'
. הרב מדבר שם על חטא האדמה, שחטאה בכך שלא 'הוציאה הארץ' עצים שטעם העץ עצמו יהיה כטעם הפרי
כשם שאמר לה אלוקים. בזה הפרידה הארץ בין 'האמצעי' )העץ( ל'מטרה' )הפרי( . ולכאורה, מה כל כך נורא בדבר זה?!
4 הרב מסביר
, שהאידיאלים הסופיים לא יכולים להאיר את הדרך הקודמת אליהם. דרך משל: אדם עובד בעבודה מסוימת,
אבל במקום לראות את הערך של תיקון העולם וישובו - הוא רואה רק את ערך הפרנסה הפרטית שלו. אדם מקים משפחה -
5 מבלי לחיות את השראת השכינה בביתו. ראייה חסרה כזו מביאה ל'חרפת העצלות' - כלשון הרב
– האדם מתמלא בעייפות
ובייאוש מההגעה אל התכלית. לפעמים , יש שאף האדם סוטה מן הדרך ומן האמצעי הישר וכלל אינו מגיע למטרה. לדוגמא
, כמו מצב שבו בוחר האדם להרוויח כסף בדרכים לא ישרות.
לא מעט שומעים אנו על אנשים שנטשו את הערכים שעליהם גדלו, נשמעים קולות כגון : "זה טוב לגיל הנעורים, אבל בחיים
האמיתיים צריך...". לעומת קולות אלו קורא הרב להכניס את המטרות הגדולות לתוך החיים העכשוויים. לא לקום בבוקר
לעוד יום שצריך לסיימו בשלום, אלא לחבר אותו אל המהלך, אל העבר ואל העתיד מתוך תחושת שליחות גדולה.
רק אדם המסוגל בהיותו בתוך הדרך לחיות את ההתרגשות מהמטרה, יש לו את הכח לעמול. במלים 'אם בחוקותי תלכו'-
מדובר דווקא על העמל עצמו, כי ההליכה בדרך היא הענין של האמצעי. הדרישה של התורה לקבלת השפע היא אותו תיקון
לחטא האדמה "עץ פרי עושה פרי", שנהיה אנשים שאינם בורחים מהערכים והמטרות שאליהם הם שואפים. וכדי שלא
יקרה, חלילה, מצב הפוך, בו נרצה להגיע אל סוף הדרך – וכל זאת רק כדי לא לעמול יותר.
6 במדרש תנחומא
מובאת אימרת חז"ל כי כאשר ילכו בני ישראל בחוקות התורה, יהיה המצב מתוקן כשם שיהיה לעתיד
לבוא בחינת "עץ פרי - עושה פרי" . העצים - יעשו פירות ביומם , ללמדנו, כי אם בחיינו נהיה אנשים המחברים בין הדרך
אל המטרה, יהיו גם הטבע והסביבה הסובבים אותנו - כאלה.
1
מדרש רבה , פרשת בחוקותי
2
מסכת סנהדרין דף צט,ב
3
אורות התשובה פרק ו , אות ז
שם 4
שם 5
6
פרשת קדושים, פסקה ז
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך לקשור את הסכך?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
