ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
וכן הוסיפו ושאלו על הפצת נאומי הכומר במעמד השגרירות, האם מותר או שיש בזה איסור תורה. לדעת השואל, לא ניתן לעשות קידוש השם על ידי חילול השם, מאחר ויש איסור תורה לשמוע דברי כומר של עבודה זרה.
והתשובה רבותי, ברמה העקרונית לכאורה יש איסור תורה "לא תחנם -לא תיתן להם חניה בקרקע" וכל מי שמוגדר כעובד עבודה זרה מבחינה הילכתית קיים איסור שלא תיתן להם חניה בקרקע, ולאו דווקא שגרירות ארה"ב אלא כל השגרירויות. ולאו דווקא לשגרירויות אלא לכנסיות. ולאו דווקא לכנסיות אלא לכל מי שמוגדר כעובד עבודה זרה וקונה קרקע בארץ. אין היום חוק שיאסור את הדבר הזה, או להפך אוי ואבוי אם יאסרו. מיד הדבר הזה יבוגץ כי יש היום מערכת יחסים בינלאומית. כלומר, הדין תורה הוא דין אמת, והוא דין נצחי. אבל בשביל ליישם אותו צריך שכל.
אנחנו עוד לא הגענו לרמה כזו של גאולה, שאנחנו יכולים ליישם את כל דיני התורה בצורה כזו שבאמת לא נסבול משנאת עמי עולם לעם עולם בגלל תורת עולם. השנאה הזו קיימת, ועינינו רואות איזו אנטשימיות יש בעולם, איזו הסתה יש נגד העם היושב בציון ונגד עם ישראל בכל מקום שהוא.
לכן, בעזרת ה' יתברך כשיבוא משיח צידקנו ביישום שכל קודם כל יצטרך לגרום לאחינו הרחוקים מתורה ומצוות אשר הם אנשים נבונים והם אנשים שיש להם זכויות רבות מאוד מאוד בתקומת המדינה, בקיומה, בניהולה ברמה הכלכלית ברמה הביטחונית, ברמה המדינית. אי אפשר לקחת מהם את הזכויות האלה. אבל מצד שני, הם רחוקים מתורה ומצוות, יש להם קונספציות אחרות, שונות לגמרי מהתורה. אז אחת המשימות של המשיח בעזרת ה' הוא איך להכשיר את הלבבות האלה שידעו שזה לא סותר. שמצד אחד יש מה שנקרא ארץ ישראל, עם ישראל, ירושלים עיר הקודש ועם הקודש בארץ הקודש, וגם המקדש בעזרת הי יתברך. זה דבר שצריך להכשיר את הלבבות, זה לא מהיום להיום. זה ארוך מאוד. תהליך ארוך וצריך להיות מאוד מאוד מושכל. ועד אז יש לנו קשיים, ומוכרחים להתפשר ברמת המעשה.
ראו מה שעשה שלמה המלך אשר בזמנו עשה את ארץ ישראל לאימפריה. כולם שיחרו לפיתחה. מלכים ומלכות הגיעו לארץ, שיחרו לפיתחה. היתה עוצמה ביטחונית וכלכלית, "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". וגם עוצמה רוחנית, בנה את בית המקדש וכו'. זה הרי דבר שהוא גדול מאוד מאוד. אף על פי כן, בגלל מערכת יחסים בינלאומית הוא פיתח מה שנקרא נישואים דיפלומטים עם בת פרעה ועוד אומות. אין ספק שהוא גייר אותם כמו שהגמרא אומרת. אבל כולנו יודעים, יש גיור ויש גיור, וגם סוף סוף יש לה משפחה, אבא, אמא, מלך, מלכה. כל אלה באים לביקורים. אז הן אמרו לו, תראה כשהם יבואו לביקורים איך הם יוכלו לקיים את הפולחן שלהם? אז הוא נאלץ לעשות להם מקום פולחן בירושלים. אומרים חז"ל בראייה מאוד ארוכת טווח, באותו יום כבר נתקע היתד בים התיכון ורומי כאילו נקבע שעתידה להרוס את בית שני. כלומר, אין צל של ספק שמערכת יחסים בינלאומית כזו יש בה סיכונים גדולים מאוד, בהווה ובעתיד.
העניין הזה של שגרירויות הוא אמנה בינלאומית, משפט בינלאומי, שיש בו דברים טובים, ויש בו דברים רעים. הדברים הטובים שעל ידי זה שיש שגרירויות, גם לנו יש שגרירויות באותן ארצות. כמו שלהם יש כאן, גם לנו יש שם. אז אותן שגרירויות משמשות גשר בין המדינות, בין האומות, על מנת לסלק כמה שיותר את השנאה כלפינו ולתת לעם ישראל את הלגיטימיות. כי אם נלחמים בנו בכל החזיתות, בשדה הקרב, ובשדה של ההסברה והיחסים הבילאומיים. וגם פוגעים ביהודים מתוך שנאה, בכל מקום שהם. אז משום כך השגרירויות הללו זה מכשיר איך לגרום לכך שעם ישראל בכל מקום שהוא, ובעיקר בארצו, יהיה לו לגיטימיות, יהיה לו שקט, שלווה עד כמה שאפשר. כי עיננו רואות שזה לא דבר שהוא לגמרי אפשרי, אבל עד כמה שאפשר. ולכן, יש כלל האומר ההכרח לא יגונה. כלומר, כשאני עושה דבר מתוך הכרח אז לא יגונה. זה לא דבר מותר, אבל גם לא דבר שאני צריך להילחם נגדו, כשמדובר בדבר שאני צריך אותו.
לדוגמא, אסור ע"פ התורה להחניף. ובכל זאת, אמרו חכמים, מותר להחניף לרשע קצת חנופה. אם על ידי אותה חנופה אנחנו מסלקים גזרות רעות מעלינו, מיטיבים לעמנו. לפעמים זה המכשיר מה ניתן לעשות? ההכרח לא יגונה.
עלינו לדעת אבל, ככל שאנחנו מקיימים את האירוע הזה של שגרירות ארה"ב בישראל\ אשר יש בו כדי לדחוף להכרה בינלאומית בירושלים כעיר הבירה של מדינתנו, אז יש בו תשלום, תשלום רוחני. ולכן צריכים אנו להגביר את ההסברה, לא את השנאה, לא אתה ויכוח, ולהראות מהו ייחודנו, על מנת שזה לא יטושטש.
הנה לדוגמא, לא שמעתי את אותו כומר, אבל אני מתאר לעצמי הוא אינווגליסט נוצרי אוהב ישראל. אז הם אוהבי ישראל ומסייעים לנו ברמה הבינלאומית ושולחים כספים. אבל, צריכים להיזהר מחיבוק כזה. כי חיבוק כזה עלול לטשטש את ההבדלים בינינו, וההבדלים מאוד חיוניים. ולכן אנו נדרשים לשאלה מה לעשות, האם לדחות אותם או לקבל את עזרתם כי אי אפשר בלעדי זה. הרי הם דוחפים את הנשיא טראמפ להחלטות האלה ולמעשים האלה, ולכן אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר איתם.
אני לא שמעתי את דבריו, אבל מה הוא אמר? אם הוא קרא מזמורי תהילים, זה תהילים שלנו. אם הוא אמר שה' יברך את העם היושב בצידו, ואת כל בני האדם, בסדר. ולכן, כל שהדברים עדיין נסבלים וכל שאנחנו במקביל פותחים במסעי הסברה ולימוד, לא בדרך של שנאה, לא בדרך של הסתה, לא בדרך של שלילה, אלא בדרך של הכלה. כדי לחנך על ההבדל בין גישתנו האמונית הזכה והנקייה, לבין אמונות אחרות חשובות, אבל עדיין לא זכאיות.
דבר דומה אמר הרמב"ם ביחסו לנצרות. מצד אחד הוא אמר שהם עובדי עבודה זרה מבחינה הילכתית. ומצד שני הוא אומר הלכות מלכים שהנצרות סייעה להחדרת האמונה באלוהים אחד אף על פי שעדיין זה מושגים משורשים, לא זכים, לא צרופים, בגלל אמונת השילוש שלהם. אבל מיליארדים של בני אדם בגלל הנוצרים נותקו מהעבודה הזרה הפגנית, האלילית, הקיצונית ועברו לאמונה באלוהים אחד במושגים משובשים של הנוצרים.
והאיסלאם מבחינה זאת עוד יותר התקדם לאמונה באלוהים אחד. אבל עדיין תראו איזה פער עצום יש בינינו לאיסלאם בגלל התורה, לא האמונה, התורה. תורתם היא לא תורת חיים. היא תורת מוות, תורת שנאה, תורת קנאה, שהיא תורת קנאות. אז מה עלינו לעשות כנגדם? לכבד את הייחוד ולהתווכח ביחס לתורה. להראות את אמיתות תורתנו את ייחודה, את נצחיותה.
משום כך רבותי, בכל הכללים האלה צריכה לקום לנו הנהגה רוחנית מובילה, שמצד אחד תדע להכיל אירועים בינלאומיים כאלה שהם מחוייבי המציאות. שכאמור, אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר איתם. ומצד שני לפתח כושר הסברה לא על דרך השלילה, אלא על דרך ההארה, להאיר את דרכנו, על מנת לשמור על ייחודנו וייעודנו הלאומי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
