^ 1.. וכן למדנו בתורה, שבת ישראל שנישאה לכהן, נחשבת כוהנת ואוכלת בתרומה. ואם בעלה נפטר, אם יש לה ממנו בן - ממשיכה לאכול בתרומה, ואם נשאה לישראל, מפסיקה לאכול בתורה. עוד כתב באג"מ או"ח א, קנח, שדין זה מהתורה, שכן מצינו שהתורה פטרה אשה נשואה מלמלא חובת כיבוד הורים, מפני שמצוות כיבוד הורים דורשת שאם יהיה צורך לילך להלבישם ולהאכילם - תלך, וכיוון שחובת האשה לבית שהיא מקימה עם בעלה קודמת, פטרה אותה התורה מחובה זו (שו"ע יו"ד רמ, יז). הרי שלפי זה מקומה של האשה מהתורה בבית בעלה. (כשאין התנגשות מצווה לנשואה לכבד את הוריה).
עוד כתב שם, שאינה צריכה התרת נדרים כדי לעבור למנהג בעלה. וכן משמע ממ"ב תסח, יד, שכיוון שלפי ההלכה העובר ממקום למקום צריך לנהוג כמנהג בני מקומו החדש, אינו צריך לעשות על כך התרה. וכ"כ בכה"ח תסח, מג. ויש אומרים שצריכה התרה, עי' בפניני הלכה פסח ט, 1. ונוהגים שלא להצריכה התרה, מפני שכבר כשהתחילה לנהוג כמנהג בית אביה, היה ברור שאם תינשא לבעל מעדה אחרת, תעבור למנהגיו, וממילא ברור שלא התכוונה לנהוג כבית אביה לתמיד, וכן מובא בהליכות שלמה תפילה א, הערה ח.
^ 2.. כפי שלמדנו, יסוד הדין שלא יתפללו במקום אחד בשני נוסחים שונים וינהגו בשני מנהגים שונים הוא כדי שלא תעשה מחלוקת, וכיוון שמנהג הבית נקבע על פי הבעל, הדבר תלוי בו, הוא יכול להסכים שאשתו תמשיך להתפלל כמנהג בית אביה. וכן מובא בהליכות שלמה תפילה א, ז, שרשאי הבעל להרשותה לנהוג כמנהגי בית אביה. וכן מקובל בבתים רבים, שהבעל מסכים שאשתו תמשיך להתפלל כמסורת בית אביה. ואם נהגה בתחילה כמנהגי בית אביה ואח"כ רצתה לשנות למנהגי בעלה, צריכה לעשות התרת נדרים. ע"כ. אולם במנהגי כשרות, נראה שאין להסכים לשני מנהגים באותו בית, מפני שהדבר ניכר לעין, ויש בזה משום איסור 'לא תתגודדו', מה עוד שהדבר יכול לגרום להפרת שלום הבית. וכן כתבתי שלא תתפלל ותברך בקול בנוסח אחר. ועי' בתפילה כהלכתה ד, הערה ד', שכתב בשם ריש"א, שוודאי מן הדין עליה לעבור לנוסח הבעל, אלא שאי אפשר לחייבה לעשות זאת בהקדם אחר שנתרגלה בנוסחה, ומ"מ תשתדל לעבור לנוסחו בטרם יגיעו בניה לגיל חינוך לתפילה. בעל תשובה שהתחתן עם אשה דתית מבית דתי , כיוון שמבחינת הנהגות הדת הוא מצטרף אליה, יכול לנהוג כמנהגיה ולא כבית אביו. וטוב לשאול בזה שאלת חכם.
^ 3.. אמנם דינים אלו שייכים בעיקר לגברים שמצווים להתפלל בבית כנסת, אולם יש חשיבות שגם נשים ידעו אותם, כי פעמים רבות אשה מסייעת לבעלה בהחלטות אלו. וכן הדבר נוגע לרווקות, גרושות ואלמנות צדקניות, שמדקדקות להתפלל בבית הכנסת.
בפניני הלכה תפילה ו, ג, נתבאר טעם החסידים שעברו מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, כדי להתפלל בכוונות האר"י, ודעת החולקים עליהם. ושם ו, ז, לעניין מי שהוריהם מתפללים בנוסח חסידי והם התרגלו לנוסח אשכנזי, האם עליהם להתפלל כהוריהם בנוסח חסידי, או כנוסח אשכנז שהתרגלו בו שהוא הנוסח המקורי של משפחתם לפני מאתיים שנה. למעשה, המסתפק בזה ישאל את רבו. ושם ו, ח, נתבאר דין אשכנזים שהתרגלו להתפלל בהברה ספרדית, שההוראה המקובלת שאינם צריכים להתאמץ לחזור להברה אשכנזית.
^ 4.. בנוסף לכך, אף שמלכתחילה היה ראוי שכל אחד ישמור את כל מנהגיו ונגינותיו, בדיעבד, יש גם צד חיובי במיזוג הגלויות. וכיוון שאדם אינו בוחר לעצמו את מקום מגוריו לפי עדתו, ממילא נוצר מצב שהנוסחים הקרובים הולכים ומתלכדים. וכך כבר נוהגים רוב יוצאי אשכנז, שבעלי המסורות השונות מתפללים ביחד.