ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
שאלה: האם מותר להיכנס לבית כנסת במחנה צבאי כדי להטעין את הפלאפון?
תשובה: בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לכן אין נכנסים לבית הכנסת אלא לדבר מצווה (רמב"ם תפילה יא, ח), וכל הנכנס אליו למטרה אחרת, פוגע בכבודו. לפיכך, אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להינצל מהגשמים או מהחום, או כדי לתאם פגישה עם חבר, או כדי להשתמש בשקע שבו כדי להטעין את הפלאפון או המחשב.
אומנם בעת הצורך התירו חכמים שייכנס אדם לבית הכנסת לצורך אישי, ובתנאי שלפני כן יכבד אותו על ידי לימוד כלשהו. לכן, הנצרך לקרוא לחברו מבית הכנסת, ייכנס וילמד הלכה אחת או פסוק אחד, ורק אחר כך יקרא לחברו. ואם אינו יודע ללמוד, ישהה מעט בשתיקה ובכבוד, שכן גם בשהייה בבית הכנסת בדרך כבוד יש מצווה (מגילה כח, ב; שולחן ערוך קנא, א).
כיוצא בזה כשיורדים גשמים, בשעת הצורך, מותר להיכנס לבית הכנסת תוך כוונה ללמוד בתוכו מעט. ולכתחילה ילמד בכל משך הזמן שישהה בו.
וכן הנצרך להטעין את הפלאפון או המחשב, אם אין לו מקום אחר שהוא יכול לעשות זאת, יוכל להיכנס לבית הכנסת, ללמוד קצת ולהשתמש בשקע. וכן כאשר ירצה להוציא אותו, ילמד קצת ולאחר מכן יוציא אותו. ונראה שהואיל והצורך להטעין אינו דחוף כמו קריאה לחבר, נכון שילמד זמן קצר ולא יסתפק באמירת פסוק.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
837 - מצוות מזוזה במעלית
838 - שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
839 - מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
טען עוד
שאלה: האם כשמטיילים בצפת מותר להיכנס לבית כנסת אבוהב או האר"י כדי להביט בנויו של בית הכנסת ולא כדי להתפלל או ללמוד?
תשובה: מותר להיכנס לבית הכנסת כדי להתבונן בנויו ובכבודו, משום שגם שהייה כזאת בבית הכנסת מכבדת אותו ונחשבת מצווה, קל וחומר כאשר גם לומדים על הקהילה או על רבניה. אולם אסור להיכנס לבית הכנסת כדי ללמוד על האדריכלות שלו (עיין לקט הקמח החדש קנא, ל).
אכילה תוך כדי לימוד בבית המדרש
שאלה: אני לומד בישיבה, ובמשך הלימוד מעוניין לשתות קפה או תה וגם לטעום עוגיות. האם מותר לי לשתות ולאכול בבית המדרש, או שעליי לצאת בכל פעם מבית המדרש לשם כך?
תשובה: בתי כנסיות ובתי מדרשות נועדו לתפילה ולתורה, ולכן אין לאכול ולשתות בהם ואין לישון בהם. אומנם כאשר יש צורך, כדי למנוע ביטול תורה, מותר לאכול ולשתות בבית המדרש. שהואיל ותכליתם של בתי מדרשות להוסיף תורה, בשעת הצורך עדיף לוותר מעט בשמירת כבודם כדי להוסיף זמן ללימוד תורה. לפיכך, אם כדי לאכול ולשתות יצטרכו הלומדים ללכת לביתם ויפסידו זמן לימוד, הקלו שיאכלו וישתו בהם, תוך הקפדה על הניקיון. וכן הדין בבית כנסת שרגילים ללמוד בו (שולחן ערוך קנא, א; מא, ב).
אבל בישיבות, שבהן חדר האוכל סמוך לבית המדרש, אין לאכול בו, מפני שאין בדבר צורך. כמו כן, בבתי מדרש שלומדים בהם אברכים, אם יש להם חדר שבו יוכלו לאכול, לא יאכלו בבית המדרש.
אומנם מים, תה וקפה מותר לשתות בבית המדרש, כדי למנוע ביטול תורה. ויש שנצרכים גם לטעום דבר בעת לימודם, ומותר להם כדי למנוע ביטול תורה, תוך הקפדה על הניקיון.
סעודות מצווה בבית כנסת
שאלה: האם מותר לקיים בבית כנסת סעודות מצווה, כמו סעודה שלישית, ברית מילה, ושבע ברכות?
תשובה: מותר בשעת הצורך לקיים סעודת מצווה בבית הכנסת ובבית המדרש, שכן מבואר בתלמוד הירושלמי (פסחים א, א) שכאשר הרבנים התכנסו בבית הכנסת לצורך קידוש החודש היו מקיימים סעודה (שולחן ערוך אורח חיים קנא, ד). כיוצא בזה נוהגים לערוך בבית הכנסת ברית מילה ולשתות יין מכוס הברכה, הואיל וזו מצווה.
אומנם יש אומרים שרק סעודת מצווה קטנה התירו לקיים בשעת הצורך בבית הכנסת, שכן בעת קידוש החודש ועיבור השנה אכלו פת וקטניות. בכלל זה גם מותר להגיש כיבוד קל כמקובל ביארצייט. אבל סעודה גדולה שמרבים לשתות בה משקה אלכוהולי אסור, ובכלל זה אסור לקיים בבית הכנסת סעודת ברית מילה, שבע ברכות וסיום מסכת (מגן אברהם קנא, ה; אליה רבה ז; פרי מגדים, בן איש חי ויקרא ד).
מנגד, יש אומרים שמותר בשעת הצורך לקיים בבית כנסת גם סעודת מצווה שמרבים לשתות בה משקה אלכוהולי, וכפי שנהגו בשעת הצורך לקיים בבית הכנסת קידוש וסעודות שבת לאורחים עניים. ובתנאי שישמרו על קדושת המקום ולא ישתכרו (קרן לדוד אורח חיים לז; תורת חיים קנא, ט; בני ציון ליכטמן קנא, ד; רסט, ג; שרידי אש חלק א' אורח חיים טז, יט; יביע אומר חלק י' אורח חיים יד).
הלכה למעשה
במקום שרגילים לערוך בבית הכנסת סעודות מצווה גדולות, מותר להמשיך במנהגם. שכן יש אומרים, שמנהגם נחשב כ"תנאי", כלומר כבית כנסת שנבנה על דעת שיקלו לקיים בו סעודות מצווה גדולות, ואזי גם לדעת המחמירים יהיה הדבר מותר (עיין משנה ברורה קנא, ה; שער הציון ד; ביאור הלכה קנא, יא, "אבל בישובו", "אבל בבתי כנסת"; ערוך השולחן ה).
לפיכך, במקום שנוהגים לקיים בבית הכנסת סעודה שלישית רשאים לקיימה. ואם רגילים לערוך בבית הכנסת סעודות ברית מילה ופדיון הבן, מותר לקיימן. וכל זה בתנאי שייזהרו לשמור על קדושת בית הכנסת, ויימנעו משיחות בטלות וקלות ראש. וכן ייזהרו מעירוב גברים ונשים. אבל במקום שלא נהגו לערוך סעודות מצווה בבית הכנסת, לכתחילה עדיף לנהוג כדעת המחמירים שלא לערוך בו סעודות מצווה גדולות. והרוצים להקל רשאים, שכן דעת הרבה פוסקים.
דיבורי חול בבית הכנסת
שאלה: אני אברך בישיבה, לפעמים יש צורך לשאול את החברותא בענייני חול, כמו היכן כדאי לקנות מזון במחירים טובים, או איך כדאי לנסוע למקום מסוים. האם אפשר לדבר על כך בבית המדרש או רק כאשר יוצאים אפשר לדבר על כך?
תשובה: בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה, ואין לדבר בו בענייני חול (מגילה כח, א-ב; שולחן ערוך קנא, א). אומנם כדי למנוע ביטול תורה, מותר בשעת הדחק למי שלומד בבית המדרש לדבר מעט בדברי חול ובעסקים נצרכים, כדי שלא יצטרכו לצאת מבית המדרש ולהתבטל מלימודם (מסגרת השלחן יג, א).
דברי חול בסעודות מצווה
נראה שלנוהגים להקל לקיים סעודות גדולות בבית הכנסת, בעת הסעודה מותר לאדם לדבר מעט עם שכנו בידידות ובכבוד על ענייני חול, כגון לשמוע מה הוא עושה בעבודתו ואם קנה בית חדש, למרות שבזמן אחר דיבורים אלה אסורים בבית הכנסת. וזאת משום שכך מקובל בסעודה, ואין בכך פגיעה נוספת בכבוד בית הכנסת מעבר לפגיעה שבעצם קיום הסעודה. ורק משיחות בדברים בטלים וקלות ראש עליהם להימנע.
הרצאות חול בבית כנסת
הרצאות מדעיות, אף שיש בהן ערך, כיוון שהן עוסקות בענייני חול, אסור לקיים בבית הכנסת ובבית המדרש. אומנם בשעת הדחק, בקהילות שיש צורך לקרב רחוקים ולשמור על קרובים שלא יתרחקו, כאשר אין מקום אחר שבו ניתן לכנס את הקהילה מלבד בית הכנסת – מותר לקיים בבית הכנסת הרצאות בענייני מדע, בריאות וכלכלה, וכעין מה שהתירו להאכיל אורחים בבית הכנסת (טורי זהב קנא, א, על פי רמב"ן ודעימיה לגבי תנאי; ביאור הלכה יא "אבל בישובו"). ונכון שיקפידו לפתוח את ההרצאות בדברי תורה, כך שדברי המדע והעצות לחיים יהיו המשך של דברי התורה.
כאשר ההרצאה המדעית נוגעת באופן ישיר לביאור התורה, מותר לכתחילה לקיימה בבית המדרש.
דברי פוליטיקאים בבית הכנסת
שאלה: לעיתים אישי ציבור פוליטיים מבקשים לדבר בבית הכנסת, במיוחד לקראת בחירות. האם הדבר מותר?
תשובה: בכלל האיסור לדבר בדברי חול, גם אסור לדבר בעניינים פוליטיים ומפלגתיים. אולם על ענייני תורה, יישוב הארץ, חינוך וקליטת עלייה – מותר ומצווה לדבר בבית הכנסת. לפיכך, אם איש הציבור מדבר על המצוות הללו והגשמתן – מותר. אבל אסור לדבר על עניינים מפלגתיים, כמו יצירת קואליציות, שיטות הסברה, דברי ביקורת על מפלגות אחרות והתארגנות לבחירות. ואף שעניינים אלו חשובים מאוד, אין מקומם בבית הכנסת.
כה גיירו רבותינו – פודקאסט
כידוע ישנה מחלוקת בין הרבנים בנוגע לגיור קרובי ישראל שחפצים לקיים אורח חיים מסורתי אבל לא דתי. או במילים אחרות, להצטרף לעם היהודי תוך קבלת הזהות היהודית הכוללת מצוות ומנהגים רבים אבל לא אורח חיים דתי. לפני כשלוש שנים יצא לאור ספרי 'מסורת הגיור', בעזרת חברי מכון הר ברכה, על נושא זה. לאחרונה הרב מאור קיים, ראש המכון, והרב אבישי לקס יצרו פודקאסט ושמו "כה גיירו רבותינו", ובו עשרים פרקים שמסבירים באופן יסודי, עמוק ובהיר כאחד את הסוגיות הללו, ובכללן: הגדרת קבלת מצוות, גיור לשם אישות, האם ניתן לבטל גיור, מתי אין לגיור תוקף, גיור קטנים ושיקולים משפחתיים, חברתיים ולאומיים. זו הזדמנות מצוינת להעמיק בסוגיה חשובה זו.
מתוך בעיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
